תהילים 119
| אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה | 1 |
Glückselig, die unsträflich leben und in des Herrn Gesetzen wandeln!
| אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו | 2 |
Glückselig sind, die seine Bräuche achten und ihn von ganzem Herzen suchen,
| אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו | 3 |
die nie ein Unrecht tun und die auf seinen Wegen wandeln!
| אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד | 4 |
Du selbst gibst Deine Vorschriften, daß man genau sie halte.
| אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך | 5 |
Ach, wäre fest mein Wandel in der Befolgung Deiner Ordnungen!
| אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך | 6 |
Dann werde ich niemals zuschanden, beacht ich alle Deine Satzungen.
| אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך | 7 |
Ich danke Dir von Herzensgrunde, wenn ich erlerne Deine so gerechten Weisungen.
| את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד | 8 |
Genau beachten will ich Deine Vorschriften. Verlaß mich nicht dabei!
| במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך | 9 |
Wodurch erhält ein Jüngling seinen Wandel rein? Wenn er sich hält an Deine Worte.
| בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך | 10 |
Von ganzem Herzen suche ich Dich auf. Entfremde mich nicht Deinen Satzungen!
| בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך | 11 |
In meinem Herzen berge ich Dein Wort, auf daß ich wider Dich nicht sündige.
| ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך | 12 |
Gepriesen seist Du, Herr! Gewöhne mich an Deine Ordnungen!
| בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך | 13 |
Auswendig sag ich auf all Deine mündlichen Gebote.
| בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון | 14 |
Ich freue mich des Weges hin zu Deinen Zeugnissen weit mehr als über irgendwelche Schätze.
| בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך | 15 |
Was Du befiehlst, dem sinn ich nach und schaue hin auf Deine Pfade.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך | 16 |
Mit Deinen Ordnungen befasse ich mich gern, vergesse nicht Dein Wort.
| גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך | 17 |
Gewähre Deinem Knechte, daß ich leben bleibe! Dann halte ich Dein Wort.
| גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך | 18 |
Entschleiere mir das Auge, daß ich schaue, was wunderbar an Deiner Lehre!
| גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך | 19 |
Ein Fremdling bin ich in dem Lande. Verbirg mir nimmer Deine Satzungen!
| גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת | 20 |
In Sehnsucht meine Seele sich verzehrt nach Deinen Weisungen zu jeder Zeit.
| גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך | 21 |
Du schiltst die Frechen. Verfluchst, die Deine Satzungen mißachten!
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי | 22 |
Wend Spott und Hohn von mir; denn Deine Zeugnisse, ich achte sie!
| גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך | 23 |
Ob Fürsten auch sich wider mich beraten, Dein Knecht beherzigt dennoch Deine Ordnungen.
| גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי | 24 |
Ja, Wonne sind mir Deine Zeugnisse, Wegweiser sind mir Deine Vorschriften.
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך | 25 |
Am Staube klebe ich. Erhalte mich nach Deinem Wort am Leben!
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך | 26 |
Ich lege meine Wege dar, und Du erhörst mich. Gewöhne mich an Deine Satzungen!
| דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך | 27 |
Gib Einsicht mir ins Wesen Deiner Vorschriften! Dann will ich Deine Wunder überdenken.
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך | 28 |
Vor Leid weint meine Seele. Richt mich nach Deinem Worte auf!
| דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני | 29 |
Halt fern von mir den Pfad der Untreue! Zu eigen gib mir Deine Lehre gnädiglich!
| דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי | 30 |
Den Weg der Treue wähle ich, befolge Deine Weisungen.
| דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני | 31 |
Ich hänge fest an Deinen Zeugnissen. Herr, laß mich nicht zuschanden werden!
| דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי | 32 |
Ich laufe auf dem Wege Deiner Ordnungen; Du machst mir weit das Herz.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב | 33 |
Zeig mir den Weg zu Deinen Vorschriften, o Herr! Ich will ihn mit Bedacht einhalten.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב | 34 |
Gib Einsicht mir, daß ich befolge Deine Lehre und sie mit ganzem Herzen hüte!
| הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי | 35 |
Laß Deiner Satzung Pfad mich wallen! Denn Freude habe ich daran.
| הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע | 36 |
Zu Deinen Bräuchen lenke hin mein Herz und nicht zur Eigenliebe!
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני | 37 |
Lenk meine Augen ab vom Schielen nach dem Eitlen! Auf Deinen Wegen laß mich Leben finden!
| הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך | 38 |
Bewähr an Deinem Knecht Dein Wort, das zu der Ehrfurcht vor Dir leiten soll!
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים | 39 |
Nimm meine Schmach hinweg, daß ich gezweifelt, ob Deine Weisungen auch heilsam seien!
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני | 40 |
Nach Deinen Vorschriften verlangt es mich. In Deiner Liebe laß mich leben!
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך | 41 |
Herr! Deine Gnade komme über mich, Dein Heil nach Deinem Worte,
| ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך | 42 |
daß ich entgegne meinem Schmäher! Denn Deinem Wort vertraue ich.
| ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי | 43 |
Versag nicht meinem Mund das rechte Wort! Auf Deine Weisung harr ich sehnsuchtsvoll.
| ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד | 44 |
Stets will ich Deiner Lehre folgen, für immer und auf ewig,
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי | 45 |
nach ihr, der überreichen, wandeln. Nach Deinen Vorschriften verlangt es mich.
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש | 46 |
Vor Königen selbst rede ich von Deinen Zeugnissen ohn alle Scheu.
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי | 47 |
Ich habe meine Lust an Deinen Satzungen; ich liebe sie.
| ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך | 48 |
Ich rege meine Hände eifervoll für Deine so geliebten Satzungen und sinne über Deine Ordnungen.
| זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני | 49 |
Gedenke Deinem Diener jenes Wort, auf das Du mich fest hoffen lässest!
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני | 50 |
Dies ist mein Trost in meinem Leid, daß Lebensmut Dein Wort mir gibt.
| זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי | 51 |
So sehr Vermessene meiner spotten, ich weiche nicht von Deiner Lehre.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם | 52 |
An Deine Weisungen, die alten, denke ich und fühle mich getröstet, Herr.
| זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך | 53 |
Der Frevler wegen packt mich Zornesglut, die Deine Lehre schnöd verlassen.
| זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי | 54 |
Zu Lobesliedern sind mir Deine Ordnungen geworden im Haus, wo ich als Fremdling weile.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך | 55 |
Ich denke, Herr, an Deinen Namen in der Nacht, an Deine Lehre selbst in mitternächtiger Stunde.
| זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי | 56 |
Zum Grundsatz ward mir dies, weil ich um Deine Vorschriften mich kümmere:
| חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך | 57 |
"Mein Alles ist der Herr", das deut ich so: Ich muß die Worte Dein beachten.
| חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך | 58 |
Von ganzem Herzen werbe ich um Deine Huld. Sei gnädig mir nach Deinem Wort!
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך | 59 |
Ich überlege meine Wege und lenke meine Füß hin zu Deinen Zeugnissen.
| חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך | 60 |
Ich eile, säume nicht, zu halten Deine Satzungen.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי | 61 |
Der Frevler Stricke wollen mich umfangen; doch ich vergesse nimmer Deine Lehre.
| חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך | 62 |
Um Mitternacht erhebe ich mich schon und danke Dir für Deine Weisungen, die so gerecht,
| חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך | 63 |
im Wetteifer mit allen, die Dich fürchten, die Deine Vorschriften befolgen.
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני | 64 |
Voll Deiner Gnade ist die Erde, Herr. Gewöhne mich an Deine Satzungen!
| טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך | 65 |
Du tust an Deinem Knechte Gutes, nach Deinem Worte, Herr.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי | 66 |
So lehre mich heilsame Sitte und Erkenntnis! Denn Deinen Satzungen vertraue ich.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי | 67 |
Bevor ich leiden mußte, irrte ich; nun aber halte ich Dein Wort.
| טוב-אתה ומטיב למדני חקיך | 68 |
Du bist so gut und handelst gut. Gewöhne mich an Deine Satzungen!
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך | 69 |
Mir dichten Freche Falsches an; ich aber halte Deine Vorschriften aus ganzem Herzen.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי | 70 |
Ihr Herz ist stumpf wie Fett; doch ich ergötze mich an Deiner Lehre.
| טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך | 71 |
Mir war es heilsam, daß ich litt, damit ich mich an Deine Ordnungen gewöhnte.
| טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף | 72 |
Dein mündliches Gesetz gilt mir weit mehr als tausend Stücke Gold und Silber.
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך | 73 |
Von Deiner Hand bin ich geschaffen und gebildet. Verleih mir Einsicht, daß ich mich an Deine Satzungen gewöhne!
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי | 74 |
Mit Freuden sehen, die Dich fürchten, daß ich mich auf Dein Wort verlasse.
| ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני | 75 |
Ich weiß es, Herr: Gerecht sind Deine Weisungen; in bester Absicht hast Du mich gezüchtigt.
| יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך | 76 |
Zum Troste sei mir Deine Huld, wie Deinem Knechte Du verheißen
| יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי | 77 |
Laß Dein Erbarmen mich erquicken! Denn Deine Lehre ist mir Lust.
| יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך | 78 |
Schmach über diese Frechen, weil grundlos sie zu Unrecht mich bezichtigen! Ich sinne über Deine Vorschriften.
| ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך | 79 |
Sie mögen sich durch mich in solche wandeln, die fürchten Dich und schätzen lernen Deine Zeugnisse!
| יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש | 80 |
Unfehlbar sei mein Herz in Deinen Ordnungen, damit ich nicht erröten muß!
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי | 81 |
Nach Deinem Heile schmachtet meine Seele, ich harre Deines Wortes.
| כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני | 82 |
Nach Deinem Worte schmachten meine Augen: "Wann bringt's mir Trost?"
| כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי | 83 |
Bin ich auch wie ein Schlauch im Rauche, vergesse ich doch niemals Deine Ordnungen.
| כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט | 84 |
Wieviel sind noch der Tage Deines Knechtes? Wann richtest Du, die mich verfolgen?
| כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך | 85 |
Mir graben Freche Gruben in dem, was Deiner Lehre nicht entspricht.
| כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני | 86 |
Was Du befiehlst, ist lautre Wahrheit; grundlos verfolgt man mich. Komm mir zu Hilfe!
| כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך | 87 |
Beinah vertilgten sie mich von der Erde; doch laß ich nicht von Deinen Vorschriften.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך | 88 |
Nach Deiner Huld erhalte mich am Leben, daß Deines Mundes Lehre ich befolge!
| לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים | 89 |
Dein Wort ist für die Ewigkeiten, Herr; dem Himmel gleich, so steht es fest gegründet.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד | 90 |
Durch alle Zeiten währet Deine Treue, wie Du die Erde für die Dauer hast gegründet.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך | 91 |
Für Deine Winke steht sie heut bereit; denn alles ist Dir untertan.
| לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי | 92 |
Wenn Deine Lehre mir nicht Wonne wäre, vergangen wäre ich in meinem Leid.
| לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני | 93 |
Nie will ich Deine Vorschriften vergessen; denn Du verleihst mir dadurch Lebenskraft.
| לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי | 94 |
Dein bin ich. Steh mir bei! Denn ich durchforsche Deine Vorschriften.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן | 95 |
Mir lauern Frevler auf, mich umzubringen; doch ich vertiefe mich in Deine Zeugnisse.
| לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד | 96 |
Bei allem anderen, was enden soll, ersehe ich ein Ende; doch Dein Gebot ist übergroß.
| מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי | 97 |
Wie lieb ich Deine Lehre! Sie ist mein täglich Sinnen.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי | 98 |
Mich macht weit klüger Deine Satzung, als meine Feinde sind; denn ich besitze sie für immer.
| מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי | 99 |
Verständiger noch werde ich als alle meine Lehrer; denn Deine Zeugnisse sind all mein Sinnen.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי | 100 |
An Einsicht übertreff ich Greise; denn ich beachte Deine Satzungen.
| מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך | 101 |
Ich wehre meinem Fuße jeden bösen Weg, auf daß ich Deines Wortes pflege.
| ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני | 102 |
Ich weiche nicht von deinen Weisungen; denn Du belehrest mich.
| מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי | 103 |
Wie süß sind meinem Gaumen Deine Worte, weit süßer meinem Mund als Honigseim!
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר | 104 |
Verständig werde ich durch Deine Vorschriften; drum hasse ich auch jeden falschen Pfad.
| נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי | 105 |
Dein Wort ist meines Fußes Leuchte, ein Licht auf meinem Pfade.
| נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך | 106 |
Ich hab's mir eidlich vorgenommen, was Du gerecht befohlen, auch zu halten.
| נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך | 107 |
Ich bin gar tief gebeugt. Nach Deinem Worte, Herr, belebe mich!
| נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני | 108 |
Laß, Herr, Dir meines Mundes Übungen gefallen! Gewöhne mich an Deine Weisungen!
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי | 109 |
Mein Leben ist beständig in Gefahr; doch ich vergesse Deine Lehre nicht.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי | 110 |
Mir legen Frevler Schlingen; ich irre nimmer ab von Deinen Vorschriften. -
| נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה | 111 |
Ein ewig Erbgut sind mir Deine Zeugnisse; ja, Herzenswonne sind sie mir.
| נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב | 112 |
Ich neige hin mein Herz, zu tun, was Du befiehlst, für immer auf das eifrigste.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי | 113 |
Ich hasse Zweifler; doch Deine Lehre liebe ich.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי | 114 |
Mein Schirm und Schild bist Du; ich harre Deines Wortes.
| סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי | 115 |
Hinweg von mir, ihr Übeltäter! Ich will ja meines Gottes Satzungen befolgen.
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי | 116 |
Nach Deinem Worte stärke mich, auf daß ich lebe! Beschäme mich in meiner Hoffnung nicht!
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד | 117 |
Halt Du mich fest, daß ich gerettet werde! Ich schaue stets nach Deinen Ordnungen.
| סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם | 118 |
Die sich vergehn an Deinen Ordnungen, die wirfst Du weg; denn Trug ist all ihr Sinnen.
| סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך | 119 |
Die Frevler all auf Erden achtest Du wie Schlacken; drum liebe ich auch Deine Zeugnisse.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי | 120 |
Aus Furcht vor Dir erschaudert mir die Haut; Ich fürchte mich vor Deinen Strafgerichten.
| עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי | 121 |
Das Rechte tu ich und das Gute. Gib meinen Drängern mich nicht preis!
| ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים | 122 |
Vertritt zu seinem Besten Deinen Knecht, daß nicht die Stolzen mir Gewalt antun!
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך | 123 |
Nach Deiner Hilfe schmachten meine Augen, nach Deiner Heilsverheißung.
| עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני | 124 |
Verfahr mit Deinem Knecht nach Deiner Huld! Gewöhne mich an Deine Ordnungen!
| עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך | 125 |
Dein Knecht bin ich. Belehre mich, auf daß ich Deine Bräuche wohl verstehe!
| עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך | 126 |
's ist Zeit, sich für den Herrn zu regen; sie wollen Dein Gesetz abschaffen.
| על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז | 127 |
Drum liebe ich auch Deine Satzungen viel mehr als Gold, als selbst das feinste Gold.
| על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי | 128 |
Drum habe ich all Deine Vorschriften mir auserwählt; ich hasse jeden falschen Weg.
| פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי | 129 |
Geheimnisvoll sind Deine Zeugnisse drum achtet ihrer meine Seele.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים | 130 |
Dein Wort erschließen spendet Licht; es macht die Einfalt klug.
| פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי | 131 |
Begierig öffne ich den Mund; denn mich verlangt nach Deinen Satzungen.
| פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך | 132 |
Wend Dich zu mir und sei mir gnädig, wie's Rechtens ist für die, die Deinen Namen lieben!
| פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און | 133 |
In Deinem Wort mach meine Schritte fest! Laß nicht das Böse herrschen über mich!
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך | 134 |
Von Menschendruck befreie mich, damit ich Deine Vorschriften befolge!
| פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך | 135 |
Laß Deinem Knecht Dein Antlitz leuchten! Gewöhne mich an Deine Ordnungen!
| פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך | 136 |
Aus meinen Augen strömen Wasserbäche für die, die Deine Lehre nicht befolgen.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך | 137 |
Gerecht bist Du, o Herr, und Deine Weisungen sind recht.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד | 138 |
Ganz recht sind Deine Bräuche, die Du bestimmst, und lauter Wahrheit.
| צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי | 139 |
Mein Eifer zehrt mich auf, daß meine Gegner Deine Worte so vergessen.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה | 140 |
Dein Wort ist rein geläutert; Dein Knecht hat's lieb.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי | 141 |
Gering, verachtet bin ich zwar; doch ich vergesse nimmer Deine Vorschriften.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת | 142 |
Dein Recht bleibt ewig Recht; Wahrheit ist Deine Lehre.
| צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי | 143 |
Mich treffen Not und Angst; doch Wonne sind mir Deine Satzungen.
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה | 144 |
Allzeit sind Deine Bräuche richtig. Gib Einsicht mir, daß ich am Leben bleibe!
| קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה | 145 |
Von ganzem Herzen rufe ich: "Herr, höre mich! Ich möchte Deine Ordnungen befolgen!"
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך | 146 |
"Hilf mir!" so rufe ich zu Dir. "Ich möchte Deine Zeugnisse beachten."
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי | 147 |
Zur Zeit der Dämmerung erheb ich mich und flehe; ich harre Deines Wortes.
| קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך | 148 |
Bevor der Morgen graut, sind meine Augen wach, Dein Wort zu überdenken.
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני | 149 |
Nach Deiner Huld erhöre mein Gebet! Wie's Deine Art ist, laß mich leben!
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו | 150 |
Die nach dem Laster jagen, kommen diesem immer näher und Deiner Lehre immer ferner.
| קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת | 151 |
Jedoch auch Du bist nahe, Herr; all Deine Satzungen sind Wahrheit.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם | 152 |
Von Urzeit her, so weiß ich es von Deinen Zeugnissen, Du hast sie eingesetzt für immer.
| ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי | 153 |
Sieh her auf meine Not und rette mich! Ich habe Deine Lehre nicht vergessen.
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני | 154 |
Zu meiner Rettung führe meine Sache! Nach Deinem Worte laß mich leben!
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו | 155 |
Den Frevlern ferne ist das Heil, weil sie nach Deinen Ordnungen nichts fragen.
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני | 156 |
Gar groß ist Dein Erbarmen, Herr. Laß mich, wie's Deine Art ist, leben!
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי | 157 |
Obschon mich viele drängen und verfolgen, so weiche ich doch nicht von Deinen Zeugnissen.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו | 158 |
Erblick ich Treulose, streit ich mit ihnen, dieweil Dein Wort sie nicht beachten.
| ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני | 159 |
Wie gerne hab ich Deine Vorschriften! Erhalte mich nach Deiner Huld am Leben, Herr!
| ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך | 160 |
Beständigkeit ist Deines Wortes Eigenart; für immer gelten Deine so gerechten Weisungen.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי | 161 |
Von Fürsten werd ich ohne Grund verfolgt; doch nur vor Deinem Worte bebt mein Herz.
| שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב | 162 |
Ich freue mich ob Deines Wortes, wie der, so reiche Beute findet.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי | 163 |
Mit großem Abscheu hasse ich die Falschheit; nur Deine Lehre liebe ich.
| שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך | 164 |
Ich preise Dich des Tages siebenmal für Deine so gerechten Weisungen.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול | 165 |
Die Deine Lehre lieben, ernten reichen Frieden; für sie gibt's keinen Anstoß mehr.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי | 166 |
Ich harre Deines Heiles, Herr, und Deine Satzungen befolge ich.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד | 167 |
Auf Deine Zeugnisse hat meine Seele acht und liebt sie über alle Maßen.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך | 168 |
Ich achte Deine Vorschriften und Bräuche; all meine Wege liegen ja vor Dir.
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני | 169 |
Laß vor Dich kommen, Herr, mein Flehen! Nach Deinem Worte gib mir Einsicht!
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני | 170 |
Mein Flehen komme vor Dein Angesicht! Errette mich nach Deinem Wort!
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך | 171 |
Ein Loblied ström von meinen Lippen, gewöhnst Du mich an Deine Ordnungen!
| תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק | 172 |
Dein Wort besinge meine Zunge! Denn alle Deine Satzungen sind Recht.
| תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי | 173 |
Zum Beistand reiche mir die Hand! Denn Deine Vorschriften hab ich erwählt.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי | 174 |
Nach Deinem Heil verlangt's mich, Herr, und Wonne ist mir Deine Lehre.
| תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני | 175 |
So möge leben meine Seele und Dich preisen, und dazu mögen mir verhelfen Deine Weisungen!
| תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי | 176 |
Wie ein verloren Schäflein irre ich umher. Such Deinen Knecht! Denn ich vergesse niemals Deine Satzungen.
