< תהילים 119 >

אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה 1
Salige de, hvis Vandel er fulde, som vandrer i HERRENs Lov.
אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו 2
Salige de, der agter på hans Vidnesbyrd, søger ham af hele deres Hjerte.
אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו 3
de, som ikke gør Uret, men vandrer på hans Veje.
אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד 4
Du har givet dine Befalinger, for at de nøje skal holdes.
אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך 5
O, måtte jeg vandre med faste Skridt, så jeg holder dine Vedtægter!
אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך 6
Da skulde jeg ikke blive til - Skamme, thi jeg så hen til alle dine Bud.
אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך 7
Jeg vil takke dig af oprigtigt Hjerte, når jeg lærer din Retfærds Lovbud.
את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד 8
Jeg vil holde dine Vedtægter, svigt mig dog ikke helt!
במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך 9
Hvorledes holder en ung sin Vej ren? Ved at bolde sig efter dit Ord.
בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך 10
Af hele mit Hjerte søger jeg dig, lad mig ikke fare vild fra dine Bud!
בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך 11
Jeg gemmer dit Ord i mit Hjerte for ikke at synde imod dig.
ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך 12
Lovet være du, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך 13
Jeg kundgør med mine Læber alle din Munds Lovbud.
בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון 14
Jeg glæder mig over dine Vidnesbyrds Vej, som var det al Verdens Rigdom.
בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך 15
Jeg vil grunde på dine Befalinger og se til dine Stier.
בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך 16
I dine Vedtægter har jeg min Lyst, jeg glemmer ikke dit Ord.
גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך 17
Und din Tjener at leve, at jeg kan holde dit Ord.
גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך 18
Oplad mine Øjne, at jeg må skue de underfulde Ting i din Lov.
גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך 19
Fremmed er jeg på Jorden, skjul ikke dine Bud for mig!
גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת 20
Altid hentæres min Sjæl af Længsel efter dine Lovbud.
גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך 21
Du truer de frække; forbandede er de, der viger fra dine Bud.
גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי 22
Vælt Hån og Ringeagt fra mig, thi jeg agter på dine Vidnesbyrd.
גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך 23
Om Fyrster oplægger Råd imod mig, grunder din Tjener på dine Vedtægter.
גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי 24
Ja, dine Vidnesbyrd er min Lyst, det er dem, der giver mig Råd.
דבקה לעפר נפשי חיני כדברך 25
I Støvet ligger min Sjæl, hold mig i Live efter dit Ord!
דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך 26
Mine Veje lagde jeg frem, og du bønhørte mig, dine Vedtægter lære du mig.
דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך 27
Lad mig fatte dine Befalingers Vej og grunde på dine Undere.
דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך 28
Af Kummer græder. min Sjæl, oprejs mig efter dit Ord!
דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני 29
Lad Løgnens Vej være langt fra mig og skænk mig i Nåde din Lov!
דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי 30
Troskabs Vej har jeg valgt, dine Lovbud attrår jeg.
דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני 31
Jeg hænger ved dine Vidnesbyrd, lad mig ikke beskæmmes, HERRE!
דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי 32
Jeg vil løbe dine Buds Vej, thi du giver mit Hjerte at ånde frit.
הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב 33
Lær mig, HERRE, dine Vedtægters Vej, så jeg agter derpå til Enden.
הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב 34
Giv mig Kløgt, så jeg agter på din Lov og holder den af hele mit Hjerte.
הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי 35
Før mig ad dine Buds Sti, thi jeg har Lyst til dem.
הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע 36
Bøj mit Hjerte til dine Vidnesbyrd og ej til uredelig Vinding.
העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני 37
Vend mine Øjne bort fra Tant, hold mig i Live ved dit Ord!
הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך 38
Stadfæst for din Tjener dit Ord, så jeg lærer at frygte dig.
העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים 39
Hold borte fra mig den Skændsel, jeg frygter, thi dine Lovbud er gode.
הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני 40
Se, dine Befalinger længes jeg efter, hold mig i Live ved din Retfærd!
ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך 41
Lad din Miskundhed komme over mig, HERRE, din Frelse efter dit Ord,
ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך 42
så jeg har Svar til dem, der spotter mig, thi jeg stoler på dit Ord.
ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי 43
Tag ikke ganske Sandheds Ord fra min Mund, thi jeg bier på dine Lovbud.
ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד 44
Jeg vil stadig holde din Lov, ja evigt og altid;
ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי 45
jeg vil vandre i åbent Land, thi dine Befalinger ligger mig på Sinde.
ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש 46
Jeg vil tale om dine Vidnesbyrd for Konger uden at blues;
ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי 47
jeg vil fryde mig over dine Bud, som jeg højlige elsker;
ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך 48
jeg vil udrække Hænderne mod dine Bud og grunde på dine Vedtægter.
זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני 49
Kom Ordet til din Tjener i Hu, fordi du har ladet mig håbe.
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני 50
Det er min Trøst i Nød, at dit Ord har holdt mig i Live.
זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי 51
De frække hånede mig såre, dog veg jeg ej fra din Lov.
זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם 52
Dine Lovbud fra fordum, HERRE, kom jeg i Hu og fandt Trøst.
זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך 53
Harme greb mig over de gudløse, dem, der slipper din Lov.
זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי 54
Dine vedtægter blev mig til Sange i min Udlændigheds Hus.
זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך 55
Om Natten kom jeg dit Navn i Hu, HERRE, jeg holdt din Lov.
זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי 56
Det blev min lykkelige Lod: at agte på dine Befalinger.
חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך 57
Min Del er HERREN, jeg satte mig for at holde dine Ord.
חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך 58
Jeg bønfaldt dig af hele mit Hjerte, vær mig nådig efter dit Ord!
חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך 59
Jeg overtænkte mine Veje og styred min Fod tilbage til dine Vidnesbyrd.
חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך 60
Jeg hasted og tøved ikke med at holde dine Bud.
חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי 61
De gudløses Snarer omgav mig, men jeg glemte ikke din Lov.
חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך 62
Jeg, står op ved Midnat og takker dig for dine retfærdige Lovbud.
חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך 63
Jeg er Fælle med alle, der frygter dig og holder dine Befalinger.
חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני 64
Jorden er fuld af din Miskundhed, HERRE, lær mig dine Vedtægter!
טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך 65
Du gjorde vel mod din Tjener, HERRE, efter dit Ord.
טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי 66
Giv mig Forstand og indsigt, thi jeg tror på dine Bud.
טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי 67
For jeg blev ydmyget, for jeg vild, nu holder jeg dit Ord.
טוב-אתה ומטיב למדני חקיך 68
God er du og gør godt, lær mig dine Vedtægter!
טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך 69
De frække tilsøler mig med Løgn, men på dine Bud tager jeg hjerteligt Vare.
טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי 70
Deres Hjerte er dorskt som Fedt, jeg har min Lyst i din Lov.
טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך 71
Det var godt, at jeg blev ydmyget, så jeg kunde lære dine Vedtægter.
טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף 72
Din Munds Lov er mig mere værd end Guld og Sølv i Dynger.
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך 73
Dine Hænder skabte og dannede mig, giv mig Indsigt; så jeg kan lære dine Bud!
יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי 74
De, der frygter dig, ser mig og glædes, thi jeg bier på dit Ord.
ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני 75
HERRE, jeg ved, at dine Bud er retfærdige, i Trofasthed har du ydmyget mig.
יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך 76
Lad din Miskundhed være min Trøst efter dit Ord til din Tjener!
יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי 77
Din Barmhjertighed finde mig, at jeg må leve, thi din Lov er min Lyst.
יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך 78
Lad de frække beskæmmes, thi de gør mig skammelig Uret, jeg grunder på dine Befalinger.
ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך 79
Lad dem, der frygter dig, vende sig til mig, de, der kender dine Vidnesbyrd.
יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש 80
Lad mit Hjerte være fuldkomment i dine Vedtægter, at jeg ikke skal blive til Skamme.
כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי 81
Efter din Frelse længes min Sjæl, jeg bier på dit Ord.
כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני 82
Mine Øjne længes efter dit Ord og siger: "Hvornår mon du trøster mig?"
כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי 83
Thi jeg er som en Lædersæk i Røg, men dine Vedtægter glemte jeg ikke.
כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט 84
Hvor langt er vel din Tjeners Liv? Når vil du dømme dem, der forfølger mig?
כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך 85
De frække grov mig Grave, de, som ej følger din Lov.
כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני 86
Alle dine Bud er trofaste, med Løgn forfølger man mig, o hjælp mig!
כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך 87
De har næsten tilintetgjort mig på Jorden, men dine Befalinger slipper jeg ikke.
כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך 88
Hold mig i Live efter din Miskundhed, at jeg kan holde din Munds Vidnesbyrd.
לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים 89
HERRE, dit Ord er evigt, står fast i Himlen.
לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד 90
Din Trofasthed varer fra Slægt til Slægt, du grundfæsted Jorden, og den står fast.
למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך 91
Dine Lovbud står fast, de holder dine Tjenere oppe.
לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי 92
Havde din Lov ej været min Lyst, da var jeg omkommet i min Elende.
לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני 93
Aldrig i Evighed glemmer jeg dine Befalinger, thi ved dem holdt du mig i Live.
לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי 94
Din er jeg, frels mig, thi dine Befalinger ligger mig på Sinde.
לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן 95
De gudløse lurer på at lægge mig øde, dine Vidnesbyrd mærker jeg mig.
לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד 96
For alting så jeg en Grænse, men såre vidt rækker dit Bud.
מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי 97
Hvor elsker jeg dog din Lov! Hele Dagen grunder jeg på den.
מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי 98
Dit Bud har gjort mig visere end mine Fjender, thi det er for stedse mit.
מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי 99
Jeg er klogere end alle mine Lærere, thi jeg grunder på dine Vidnesbyrd.
מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי 100
Jeg har mere Forstand end de gamle; jeg agter på dine Bud.
מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך 101
Jeg holder min Fod fra hver Vej, som er ond, at jeg kan holde dit Ord.
ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני 102
Fra dine Lovbud veg jeg ikke, thi du underviste mig.
מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי 103
Hvor sødt er dit Ord for min Gane, sødere end Honning for min Mund.
מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר 104
Ved dine Befalinger fik jeg Forstand, så jeg hader al Løgnens Vej.
נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי 105
Dit Ord er en Lygte for min Fod, et Lys på min Sti.
נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך 106
Jeg svor en Ed og holdt den: at følge dine retfærdige Lovbud.
נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך 107
Jeg er såre ydmyget, HERRE, hold mig i Live efter dit Ord!
נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני 108
Lad min Munds frivillige Ofre behage dig, HERRE, og lær mig dine Lovbud!
נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי 109
Altid går jeg med Livet i Hænderne, men jeg glemte ikke din Lov.
נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי 110
De gudløse lægger Snarer for mig, men fra dine Befalinger for jeg ej vild.
נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה 111
Dine Vidnesbyrd fik jeg til evigt Eje, thi de er mit Hjertes Glæde.
נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב 112
Jeg bøjed mit Hjerte til at holde dine Vedtægter for evigt til Enden.
סעפים שנאתי ותורתך אהבתי 113
Jeg hader tvesindet Mand, men jeg elsker din Lov.
סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי 114
Mit Skjul og mit Skjold er du, jeg bier på dit Ord.
סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי 115
Vig fra mig, I, som gør ondt, jeg vil holde min Guds Bud.
סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי 116
Støt mig efter dit Ord, at jeg må leve, lad mig ikke beskæmmes i mit Håb!
סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד 117
Hold mig oppe, at jeg må frelses og altid have min Lyst i dine Vedtægter!
סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם 118
Du forkaster alle, der farer vild fra dine Vedtægter, thi de higer efter Løgn.
סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך 119
For Slagger regner du alle Jordens gudløse, derfor elsker jeg dine Vidnesbyrd.
סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי 120
Af Rædsel for dig gyser mit Kød, og jeg frygter for dine Lovbud.
עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי 121
Ret og Skel har jeg gjort, giv mig ikke hen til dem, der trænger mig!
ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים 122
Gå i Borgen for din Tjener, lad ikke de frække trænge mig!
עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך 123
Mine Øjne vansmægter efter din Frelse og efter dit Retfærds Ord.
עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני 124
Gør med din Tjener efter din Miskundhed og lær mig dine Vedtægter!
עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך 125
Jeg er din Tjener, giv mig Indsigt, at jeg må kende dine Vidnesbyrd!
עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך 126
Det er Tid for HERREN at gribe ind, de har krænket din Lov.
על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז 127
Derfor elsker jeg dine Bud fremfor Guld og Skatte.
על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי 128
Derfor følger jeg oprigtigt alle dine Befalinger og hader hver Løgnens Sti.
פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי 129
Underfulde er dine Vidnesbyrd, derfor agted min Sjæl på dem.
פתח דבריך יאיר מבין פתיים 130
Tydes dine Ord, så bringer de Lys, de giver enfoldige Indsigt.
פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי 131
Jeg åbned begærligt min Mund, thi min Attrå stod til dine Bud.
פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך 132
Vend dig til mig og vær mig nådig, som Ret er for dem, der elsker dit Navn!
פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און 133
Lad ved dit Ord mine Skridt blive faste og ingen Uret få Magten over mig!
פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך 134
Udløs mig fra Menneskers Vold, at jeg må holde dine Befalinger!
פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך 135
Lad dit Ansigt lyse over din Tjener og lær mig dine Vedtægter!
פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך 136
Vand i Strømme græder mine Øjne, fordi man ej holder din Lov.
צדיק אתה יהוה וישר משפטיך 137
Du er retfærdig, HERRE, og retvise er dine Lovbud.
צוית צדק עדתיך ואמונה מאד 138
Du slog dine Vidnesbyrd fast ved Retfærd og Troskab så såre.
צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי 139
Min Nidkærhed har fortæret mig, thi mine Fjender har glemt dine Ord.
צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה 140
Dit Ord er fuldkommen rent, din Tjener elsker det.
צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי 141
Ringe og ussel er jeg, men dine Befalinger glemte jeg ikke.
צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת 142
Din Retfærd er Ret for evigt, din Lov er Sandhed.
צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי 143
Trængsel og Angst har ramt mig, men dine Bud er min Lyst.
צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה 144
Dine Vidnesbyrd er Ret for evigt, giv mig indsigt, at jeg må leve!
קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה 145
Jeg råber af hele mit Hjerte, svar mig, HERRE, jeg agter på dine Vedtægter.
קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך 146
Jeg råber til dig, o frels mig, at jeg kan holde dine Vidnesbyrd!
קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי 147
Årle råber jeg til dig om Hjælp, og bier på dine Ord.
קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך 148
Før Nattevagtstimerne våger mine Øjne for at grunde på dit Ord.
קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני 149
Hør mig efter din Miskundhed, HERRE, hold mig i Live efter dit Lovbud!
קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו 150
De, der skændigt forfølger mig, er mig nær, men de er langt fra din Lov.
קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת 151
Nær er du, o HERRE, og alle dine Bud er Sandhed.
קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם 152
For længst vandt jeg Indsigt af dine Vidnesbyrd, thi du har grundfæstet dem for evigt.
ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי 153
Se min Elende og fri mig, thi jeg glemte ikke din Lov.
ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני 154
Før min Sag og udløs mig, hold mig i Live efter dit Ord!
רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו 155
Frelsen er langt fra de gudløse, thi dine Vedtægter ligger dem ikke, på Sinde.
רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני 156
Din Barmhjertighed er stor, o HERRE, hold mig i Live efter dine Lovbud!
רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי 157
Mange forfølger mig og er mig fjendske, fra dine Vidnesbyrd veg jeg ikke.
ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו 158
Jeg væmmes ved Synet af troløse, der ikke holder dit Ord.
ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני 159
Se til mig, thi jeg elsker dine Befalinger, HERRE, hold mig i Live efter din Miskundhed!
ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך 160
Summen af dit Ord er Sandhed, og alt dit retfærdige Lovbud varer evigt.
שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי 161
Fyrster forfulgte mig uden Grund, men mit Hjerte frygted dine Ord.
שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב 162
Jeg glæder mig over dit Ord som en, der har gjort et vældigt Bytte.
שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי 163
Jeg hader og afskyr Løgn, din Lov har jeg derimod kær.
שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך 164
Jeg priser dig syv Gange daglig for dine retfærdige Lovbud.
שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול 165
Megen Fred har de, der elsker din Lov, og intet bliver til Anstød for dem.
שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי 166
Jeg håber på din Frelse, HERRE, og jeg har holdt dine Bud.
שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד 167
Min Sjæl har holdt dine Vidnesbyrd, jeg har dem såre kære.
שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך 168
Jeg holder dine Befalinger og Vidnesbyrd, thi du kender alle mine Veje.
תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני 169
Lad min Klage nå frem for dit Åsyn, HERRE, giv mig Indsigt efter dit Ord!
תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני 170
Lad min Bøn komme frem for dit Åsyn, frels mig efter dit Ord!
תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך 171
Mine Læber skal synge din Pris, thi du lærer mig dine Vedtægter.
תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק 172
Min Tunge skal synge om dit Ord, thi alle dine Bud er Retfærd.
תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי 173
Lad din Hånd være mig til Hjælp, thi jeg valgte dine Befalinger.
תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי 174
Jeg længes efter din Frelse, HERRE, og din Lov er min Lyst.
תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני 175
Gid min Sjæl må leve, at den kan prise dig, og lad dine Lovbud være min Hjælp!
תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי 176
Farer jeg vild som det tabte Får, så opsøg din Tjener, thi jeg glemte ikke dine Bud.

< תהילים 119 >