< תהילים 112 >
הללו-יה אשרי-איש ירא את-יהוה במצותיו חפץ מאד | 1 |
Salig den Mand, som frygter Herren, som har stor Glæde ved hans Bud.
גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך | 2 |
Hans Sæd skal være mægtig paa Jorden; de oprigtiges Slægt skal velsignes.
הון-ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד | 3 |
Gods og Rigdom er i hans Hus, og hans Retfærdighed bestaar altid.
זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק | 4 |
Der er opgaaet et Lys i Mørket for de oprigtige, for den, som er naadig og barmhjertig og retfærdig.
טוב-איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט | 5 |
Lyksalig den Mand, som forbarmer sig og udlaaner, som opholder sine Sager ved Retfærdighed.
כי-לעולם לא-ימוט לזכר עולם יהיה צדיק | 6 |
Thi han skal ikke rokkes evindelig, en retfærdig skal være til en evig Ihukommelse.
משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה | 7 |
Han skal ikke frygte for onde Tidender, hans Hjerte er fast, han forlader sig paa Herren.
סמוך לבו לא יירא עד אשר-יראה בצריו | 8 |
Hans Hjerte er grundfast, han skal ikke frygte, indtil han ser sin Glæde paa sine Fjender.
פזר נתן לאביונים-- צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד | 9 |
Han udspreder, han giver de fattige; hans Retfærdighed bestaar altid, hans Horn skal ophøjes med Ære.
רשע יראה וכעס-- שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד | 10 |
Den ugudelige skal se det og harmes; han skal skære Tænder og hensmeltes; de ugudeliges Ønske bliver til intet.