< תהילים 110 >

לדוד מזמור נאם יהוה לאדני--שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך 1
Av David, ein salme. Herren sagde til min herre: «Set deg ved mi høgre hand, til dess eg legg dine fiendar til skammel for dine føter!»
מטה-עזך--ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך 2
Ditt veldes kongsstav skal Herren retta ut frå Sion; ver herre midt imillom dine fiendar!
עמך נדבת ביום חילך בהדרי-קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך 3
Ditt folk møter viljugt fram på ditt veldes dag; i heilagt skrud kjem din ungdom til deg som dogg or fanget på morgonroden.
נשבע יהוה ולא ינחם-- אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק 4
Herren hev svore, og han skal ikkje angra det: «Du er prest til æveleg tid etter Melkisedeks vis.»
אדני על-ימינך מחץ ביום-אפו מלכים 5
Herren ved di høgre hand knasar kongar den dag han vreidest.
ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על-ארץ רבה 6
Han dømer millom heidningarne, fyller upp med lik, han knasar hovud utyver den vide jord.
מנחל בדרך ישתה על-כן ירים ראש 7
Or bekken drikk han på vegen, difor lyfter han hovudet høgt.

< תהילים 110 >