תהילים 109
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש | 1 |
Til sangmesteren; av David; en salme. Min lovsangs Gud, ti ikke!
| כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר | 2 |
For ugudelighets munn og falskhets munn har de oplatt imot mig, de har talt med mig med løgnens tunge.
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם | 3 |
Og med hatets ord har de omgitt mig og stridt imot mig uten årsak.
| תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה | 4 |
Til lønn for min kjærlighet stod de mig imot, enda jeg er bare bønn.
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי | 5 |
Og de la ondt på mig til lønn for godt og hat til lønn for min kjærlighet.
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו | 6 |
Sett en ugudelig over ham, og la en anklager stå ved hans høire hånd!
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה | 7 |
Når han dømmes, da la ham gå ut som skyldig, og la hans bønn bli til synd!
| יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר | 8 |
La hans dager bli få, la en annen få hans embede!
| יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה | 9 |
La hans barn bli farløse og hans hustru enke,
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם | 10 |
og la hans barn flakke omkring og tigge, og la dem gå som tiggere fra sine ødelagte hjem!
| ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו | 11 |
La ågerkaren kaste garn ut efter alt det han har, og fremmede røve frukten av hans arbeid!
| אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו | 12 |
La ham ikke finne nogen som bevarer miskunnhet imot ham og la ingen forbarme sig over hans farløse barn!
| יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם | 13 |
La hans fremtid bli avskåret, deres navn bli utslettet i det annet ættledd!
| יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח | 14 |
Hans fedres misgjerning bli ihukommet hos Herren, og hans mors synd bli ikke utslettet!
| יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם | 15 |
De være alltid for Herrens øine, og han utrydde deres minne av jorden,
| יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת | 16 |
fordi han ikke kom i hu å gjøre barmhjertighet, men forfulgte en mann som var fattig og elendig og bedrøvet i hjertet, og vilde drepe ham.
| ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו | 17 |
Han elsket forbannelse, og den kom over ham; han hadde ikke lyst til velsignelse, og den blev langt borte fra ham;
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו | 18 |
han klædde sig i forbannelse som sin klædning, og den trengte som vann inn i hans liv og som olje i hans ben.
| תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה | 19 |
La den være ham som et klædebon som han dekker sig med, og som et belte som han alltid omgjorder sig med!
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי | 20 |
Dette være mine motstanderes lønn fra Herren, og deres som taler ondt imot min sjel!
| ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני | 21 |
Og du, Herre, Herre, gjør vel imot mig for ditt navns skyld! Fordi din miskunnhet er god, så redde du mig!
| כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי | 22 |
For jeg er elendig og fattig, og mitt hjerte er gjennemboret i mitt indre.
| כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה | 23 |
Som en skygge, når den heller, farer jeg avsted; jeg blir jaget bort som en gresshoppe.
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן | 24 |
Mine knær vakler av faste, og mitt kjød svinner og er uten fedme.
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם | 25 |
Og jeg er blitt til spott for dem; de ser mig og ryster på hodet.
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך | 26 |
Hjelp mig, Herre min Gud, frels mig efter din miskunnhet,
| וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה | 27 |
så de må kjenne at dette er din hånd, at du, Herre, har gjort det!
| יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח | 28 |
De forbanner, men du velsigner; de reiser sig og blir til skamme, men din tjener gleder sig.
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם | 29 |
Mine motstandere skal klæ sig i vanære og svøpe sig i sin skam som i en kappe.
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו | 30 |
Jeg vil storlig prise Herren med min munn, og midt iblandt mange vil jeg love ham;
| כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו | 31 |
for han står ved den fattiges høire hånd for å frelse ham fra dem som dømmer hans sjel.
