< תהילים 109 >

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש 1
In finem, Psalmus David.
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר 2
Deus laudem meam ne tacueris: quia os peccatoris, et os dolosi super me apertum est.
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם 3
Locuti sunt adversum me lingua dolosa, et sermonibus odii circumdederunt me: et expugnaverunt me gratis.
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה 4
Pro eo ut me diligerent, detrahebant mihi: ego autem orabam.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי 5
Et posuerunt adversum me mala pro bonis: et odium pro dilectione mea.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו 6
Constitue super eum peccatorem: et diabolus stet a dextris eius.
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה 7
Cum iudicatur, exeat condemnatus: et oratio eius fiat in peccatum.
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר 8
Fiant dies eius pauci: et episcopatum eius accipiat alter.
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה 9
Fiant filii eius orphani: et uxor eius vidua.
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם 10
Nutantes transferantur filii eius, et mendicent: et eiiciantur de habitationibus suis.
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו 11
Scrutetur fœnerator omnem substantiam eius: et diripiant alieni labores eius.
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו 12
Non sit illi adiutor: nec sit qui misereatur pupillis eius.
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם 13
Fiant nati eius in interitum: in generatione una deleatur nomen eius.
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח 14
In memoriam redeat iniquitas patrum eius in conspectu Domini: et peccatum matris eius non deleatur.
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם 15
Fiant contra Dominum semper, et dispereat de terra memoria eorum:
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת 16
pro eo quod non est recordatus facere misericordiam.
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו 17
Et persecutus est hominem inopem, et mendicum, et compunctum corde mortificare.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו 18
Et dilexit maledictionem, et veniet ei: et noluit benedictionem, et elongabitur ab eo. Et induit maledictionem sicut vestimentum, et intravit sicut aqua in interiora eius, et sicut oleum in ossibus eius.
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה 19
Fiat ei sicut vestimentum, quo operitur: et sicut zona, qua semper præcingitur.
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי 20
Hoc opus eorum, qui detrahunt mihi apud Dominum: et qui loquuntur mala adversus animam meam.
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני 21
Et tu Domine, Domine, fac mecum propter nomen tuum: quia suavis est misericordia tua.
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי 22
Libera me quia egenus, et pauper ego sum: et cor meum conturbatum est intra me.
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה 23
Sicut umbra cum declinat, ablatus sum: et excussus sum sicut locustæ.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן 24
Genua mea infirmata sunt a ieiunio: et caro mea immutata est propter oleum.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם 25
Et ego factus sum opprobrium illis: viderunt me, et moverunt capita sua.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך 26
Adiuva me Domine Deus meus: salvum me fac secundum misericordiam tuam.
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה 27
Et sciant quia manus tua hæc: et tu Domine fecisti eam.
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח 28
Maledicent illi, et tu benedices: qui insurgunt in me, confundantur: servus autem tuus lætabitur.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם 29
Induantur qui detrahunt mihi, pudore: et operiantur sicut diploide confusione sua.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו 30
Confitebor Domino nimis in ore meo: et in medio multorum laudabo eum.
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו 31
Quia astitit a dextris pauperis, ut salvam faceret a persequentibus animam meam.

< תהילים 109 >