< תהילים 109 >
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש | 1 |
Dem Vorsänger. Ein Psalm Davids. Gott, den ich rühme, schweige nicht!
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר | 2 |
Denn sie haben ihr gottloses und falsches Maul wider mich aufgetan; sie sagen mir Lügen ins Gesicht,
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם | 3 |
sie bieten gehässige Worte über mich herum und bekämpfen mich ohne Grund.
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה | 4 |
Dafür, daß ich sie liebe, sind sie mir feind; ich aber bete.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי | 5 |
Sie beweisen mir Böses für Gutes und Haß für Liebe.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו | 6 |
Bestelle einen Gesetzlosen über ihn, und ein Ankläger stehe zu seiner Rechten!
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה | 7 |
Wenn er gerichtet wird, so möge er schuldig gesprochen werden, und sein Gebet werde ihm zur Sünde!
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר | 8 |
Seiner Tage seien wenige, und sein Amt empfange ein anderer!
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה | 9 |
Seine Kinder sollen Waisen werden und sein Weib eine Witwe!
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם | 10 |
Seine Kinder müssen umherwanken und betteln, hilfesuchend aus ihren Ruinen hervorkommen!
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו | 11 |
Der Gläubiger nehme ihm alles weg, und Fremde sollen plündern, was er sich erworben.
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו | 12 |
Niemand gebe ihm Gnadenfrist, und keiner erbarme sich seiner Waisen!
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם | 13 |
Seine Nachkommenschaft falle der Ausrottung anheim, ihr Name erlösche im zweiten Geschlecht!
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח | 14 |
Seiner Väter Missetat müsse gedacht werden vor dem HERRN, und seiner Mutter Sünde werde nicht ausgetilgt!
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם | 15 |
Der HERR habe sie beständig vor Augen, daß ihr Gedächtnis von der Erde vertilgt werde,
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת | 16 |
weil er nicht daran dachte, Barmherzigkeit zu üben, sondern den Elenden und Armen verfolgte und den Niedergeschlagenen, um ihn in den Tod zu treiben.
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו | 17 |
Da er den Fluch liebte, so komme er über ihn; und da er den Segen nicht begehrte, so sei er fern von ihm!
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו | 18 |
Er zog den Fluch an wie sein Gewand; so dringe er in sein Inneres wie Wasser und wie Öl in seine Gebeine;
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה | 19 |
er sei ihm wie das Kleid, das er anzieht, und wie der Gurt, damit er sich ständig umgürtet!
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי | 20 |
Das sei der Lohn meiner Ankläger vonseiten des HERRN, derer, welche Arges wider meine Seele reden!
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני | 21 |
Du aber, o HERR, mein Herr, handle mit mir um deines Namens willen; denn deine Gnade ist gut; darum errette mich!
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי | 22 |
Denn ich bin elend und arm, und mein Herz ist verwundet in meiner Brust.
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה | 23 |
Wie ein Schatten, wenn er sich neigt, schleiche ich dahin; ich werde verscheucht wie eine Heuschrecke.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן | 24 |
Meine Knie wanken vom Fasten, mein Fleisch magert gänzlich ab;
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם | 25 |
und ich bin ihnen zum Gespött geworden; wer mich sieht, schüttelt den Kopf.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך | 26 |
Hilf mir, o HERR, mein Gott! Rette mich nach deiner Gnade,
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה | 27 |
so wird man erkennen, daß dies deine Hand ist, daß du, HERR, solches getan hast.
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח | 28 |
Fluchen sie, so segne du; setzen sie sich wider mich, so müssen sie zuschanden werden; aber dein Knecht müsse sich freuen.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם | 29 |
Meine Ankläger müssen Schmach anziehen und in ihre Schande sich hüllen wie in einen Mantel.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו | 30 |
Ich will den HERRN laut preisen mit meinem Munde und inmitten vieler ihn rühmen,
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו | 31 |
weil er dem Armen zur Seite steht, ihn zu retten von denen, die ihn verurteilen.