תהילים 109
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש | 1 |
Auf den Siegesspender, von David, ein Lied. - Mein Gott, den ich lobpreise, sei nicht taub!
| כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר | 2 |
Sie öffnen gegen mich den frechen, falschen Mund; mit Lügenzungen reden sie zu nur
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם | 3 |
und überhäufen mich mit Hassesworten und feinden ohne Grund mich an.
| תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה | 4 |
Für meine Liebe klagen sie mich an; ich muß mich gar verteidigen.
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי | 5 |
Für Gutes haben sie für mich nur böse Wünsche, für meine Liebe Haß: -
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו | 6 |
"Man möge einen Frevler gegen ihn bestellen, daß er als Kläger gegen ihn auftrete!
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה | 7 |
Er gehe schuldig im Gericht hervor; fehlschlage ihm sein Rechten!
| יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר | 8 |
Nur wenig seien seine Tage; ein anderer nehme sein Erspartes!
| יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה | 9 |
Und seine Kinder sollen Waisen werden und seine Gattin Witwe!
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם | 10 |
Unstet umherziehen und betteln sollen seine Kinder, aus ihren leeren Wohnungen verstoßen werden!
| ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו | 11 |
Ein Wucherer belege seine ganze Habe mit Beschlag, und Fremde sollen sein Erworbnes plündern!
| אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו | 12 |
Nicht einer bleibe ihm gewogen! Nicht einer schenke Mitleid seinen Waisen!
| יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם | 13 |
Sein Stamm verfalle der Vernichtung; im zweiten Glied erlösche schon sein Name!
| יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח | 14 |
Beim Herrn werd seiner Väter Schuld gedacht, und seiner Mutter Sünde werde nimmer ausgelöscht!
| יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם | 15 |
Sie seien stets dem Herrn vor Augen, daß er vertilge ihr Gedächtnis von der Erde.
| יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת | 16 |
Denn er gedachte nimmer, Liebe zu erweisen, verfolgte elende und arme Leute und gab den Todesstoß zerbrochenen Herzen.
| ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו | 17 |
Weil ihm der Fluch so lieb und ihm sich leicht einstellte, dieweil das Segnen er nicht mochte, weil's ihm ferne lag,
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו | 18 |
dieweil den Fluch er wie sein eigen Kleid anlegte, wie Wasser in sein Inneres nahm und er wie Öl in seine Glieder drang,
| תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה | 19 |
so sei er ihm wie ein Gewand, das er als Hülle um sich legt, gleich einem Gürtel, den er ständig trägt!" -
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי | 20 |
Vom Herrn geschehe also meinen Anklägern, die wider mich gar Schlimmes reden!
| ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני | 21 |
Du aber, Herr, mein Gott, befasse Dich mit mir um Deines Namens willen! Errette mich nach Deiner milden Huld!
| כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי | 22 |
Denn ich bin bettelarm und leidend; mein Herz bricht mir im Leibe.
| כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה | 23 |
Gleich einem Schatten, der sich neigt, vergehe ich, bin hohl gleich einem Rauchfang.
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן | 24 |
Vor Fasten wanken mir die Knie; mein Leib zehrt ab, wird mager.
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם | 25 |
Ich bin ihr Spott; sie sehen mich und schütteln ihren Kopf. -
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך | 26 |
Komm mir zu Hilfe, Herr, mein Gott! Errette mich nach Deiner Huld,
| וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה | 27 |
damit sie innewerden, Deine Hand sei es, daß Du, Herr, solches tust!
| יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח | 28 |
Sie mögen fluchen! Doch Du segne! So werden meine Widersacher voller Scham, Dein Diener aber voller Freude.
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם | 29 |
In Schande müssen meine Ankläger sich kleiden, in ihre Scham sich hüllen wie in einen Mantel! -
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו | 30 |
Dann danke ich dem Herrn mit lautem Munde und preise ihn inmitten Vieler,
| כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו | 31 |
daß er dem Armen steht zur Rechten, zur Hilfe gegen die, die ihn verklagen.
