< תהילים 109 >
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש | 1 |
For the leader. Of David, a psalm. O God whom I praise, keep not silence;
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר | 2 |
for their wicked mouths they have opened against me, they speak to me with tongues that are false,
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם | 3 |
they beset me with words of hatred, and fight without cause against me.
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה | 4 |
My love they requite with hostility, while for them I lift up my prayer.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי | 5 |
Evil for good they reward me, and hatred for my love.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו | 6 |
‘Set over him one who is godless,’ they say, ‘an opponent at his right hand.
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה | 7 |
From his trial let him come forth guilty, may his prayer be counted as sin.
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר | 8 |
Grant that his days may be few, that his office be seized by another.
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה | 9 |
Grant that his children be fatherless, and that his wife be a widow.
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם | 10 |
Up and down may his children go begging, expelled from their desolate home.
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו | 11 |
May all that he owns be seized by the creditor may strangers plunder the fruits of his toil.
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו | 12 |
‘May none extend to him kindness, or pity his fatherless children.
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם | 13 |
His descendants be doomed to destruction! Blotted out be his name in one generation!
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח | 14 |
May his father’s guilt be remembered, and his mother’s sin not blotted out:
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם | 15 |
on record always before the Lord, and his memory root from the earth;
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת | 16 |
for he gave no thought to show kindness, but pursued the poor and the needy, drove the downhearted to death.
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו | 17 |
‘May the curses he loved light upon him, may the blessings he loathed be afar.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו | 18 |
Like a garment he clothed him with curses; may they pierce to his inwards like water, and cling to his bones like oil.
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה | 19 |
Let them be like the robe he wraps round him, like the belt he wears every day.’
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי | 20 |
Be this the reward of my adversaries, of those who speak evil against me.
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני | 21 |
But you, Lord my God, be true to your name, deal kindly with me; in your gracious kindness save me.
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי | 22 |
For I am poor and needy, and my heart is wounded within me.
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה | 23 |
I am gone like a lengthening shadow, I am shaken off like a locust.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן | 24 |
My knees totter from fasting, my flesh is shrivelled and spare.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם | 25 |
They heap insults upon me: when they see me, they shake their head.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך | 26 |
Help me, O Lord my God, and save me in your kindness.
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה | 27 |
Teach them that this is your hand, and your own doing, O Lord.
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח | 28 |
Let them curse, if only you bless. Put my assailants to shame, and make your servant glad.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם | 29 |
My opponents be clothed with dishonour, and wrapped in a robe of shame.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו | 30 |
I give thanks to you, Lord, with loud voice, I give praise in the midst of the throng;
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו | 31 |
for he stands by the poor, at his right hand, to save them from those who condemn them.