< תהילים 109 >

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש 1
To him that excelleth. A Psalme of David. Holde not thy tongue, O God of my praise.
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר 2
For the mouth of the wicked, and the mouth full of deceite are opened vpon me: they haue spoken to me with a lying tongue.
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם 3
They compassed me about also with words of hatred, and fought against me without a cause.
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה 4
For my friendship they were mine aduersaries, but I gaue my selfe to praier.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי 5
And they haue rewarded me euil for good, and hatred for my friendship.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו 6
Set thou the wicked ouer him, and let the aduersarie stand at his right hand.
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה 7
Whe he shalbe iudged, let him be condemned, and let his praier be turned into sinne.
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר 8
Let his daies be fewe, and let another take his charge.
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה 9
Let his children be fatherlesse, and his wife a widowe.
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם 10
Let his children be vagabonds and beg and seeke bread, comming out of their places destroyed.
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו 11
Let the extortioner catch al that he hath, and let the strangers spoile his labour.
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו 12
Let there be none to extend mercie vnto him: neither let there be any to shewe mercie vpon his fatherlesse children.
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם 13
Let his posteritie be destroied, and in the generation following let their name be put out.
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח 14
Let the iniquitie of his fathers bee had in remembrance with the Lord: and let not the sinne of his mother be done away.
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם 15
But let them alway be before the Lord, that he may cut off their memorial from ye earth.
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת 16
Because he remembred not to shew mercie, but persecuted the afflicted and poore man, and the sorowfull hearted to slay him.
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו 17
As he loued cursing, so shall it come vnto him, and as he loued not blessing, so shall it be farre from him.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו 18
As he clothed himselfe with cursing like a rayment, so shall it come into his bowels like water, and like oyle into his bones.
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה 19
Let it be vnto him as a garment to couer him, and for a girdle, wherewith he shalbe alway girded.
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי 20
Let this be the rewarde of mine aduersarie from the Lord, and of them, that speake euill against my soule.
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני 21
But thou, O Lord my God, deale with me according vnto thy Name: deliuer me, (for thy mercie is good)
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי 22
Because I am poore and needie, and mine heart is wounded within me.
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה 23
I depart like the shadowe that declineth, and am shaken off as the grashopper.
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן 24
My knees are weake through fasting, and my flesh hath lost all fatnes.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם 25
I became also a rebuke vnto them: they that looked vpon me, shaked their heads.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך 26
Helpe me, O Lord my God: saue me according to thy mercie.
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה 27
And they shall know, that this is thine hand, and that thou, Lord, hast done it.
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח 28
Though they curse, yet thou wilt blesse: they shall arise and be confounded, but thy seruant shall reioyce.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם 29
Let mine aduersaries be clothed with shame, and let them couer themselues with their confusion, as with a cloke.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו 30
I will giue thankes vnto the Lord greatly with my mouth and praise him among ye multitude.
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו 31
For he will stand at the right hand of the poore, to saue him from them that woulde condemne his soule.

< תהילים 109 >