< תהילים 109 >

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש 1
To the chief Musician. Of David. A Psalm. O God of my praise, be not silent:
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר 2
For the mouth of the wicked [man] and the mouth of deceit are opened against me: they have spoken against me with a lying tongue,
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם 3
And with words of hatred have they encompassed me; and they fight against me without a cause.
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה 4
For my love they are mine adversaries; but I [give myself unto] prayer.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי 5
And they have rewarded me evil for good, and hatred for my love.
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו 6
Set a wicked [man] over him, and let [the] adversary stand at his right hand;
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה 7
When he shall be judged, let him go out guilty, and let his prayer become sin;
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר 8
Let his days be few, let another take his office;
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה 9
Let his sons be fatherless, and his wife a widow;
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם 10
Let his sons be vagabonds and beg, and let them seek [their bread] far from their desolate places;
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו 11
Let the usurer cast the net over all that he hath, and let strangers despoil his labour;
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו 12
Let there be none to extend kindness unto him, neither let there be any to favour his fatherless children;
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם 13
Let his posterity be cut off; in the generation following let their name be blotted out:
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח 14
Let the iniquity of his fathers be remembered with Jehovah, and let not the sin of his mother be blotted out;
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם 15
Let them be before Jehovah continually, that he may cut off the memory of them from the earth:
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת 16
Because he remembered not to shew kindness, but persecuted the afflicted and needy man, and the broken in heart, to slay him.
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו 17
And he loved cursing; so let it come unto him. And he delighted not in blessing; and let it be far from him.
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו 18
And he clothed himself with cursing like his vestment; so let it come into his bowels like water, and like oil into his bones;
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה 19
Let it be unto him as a garment with which he covereth himself, and for a girdle wherewith he is constantly girded.
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי 20
Let this be the reward of mine adversaries from Jehovah, and of them that speak evil against my soul.
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני 21
But do thou for me, Jehovah, Lord, for thy name's sake; because thy loving-kindness is good, deliver me:
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי 22
For I am afflicted and needy, and my heart is wounded within me.
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה 23
I am gone like a shadow when it lengtheneth; I am tossed about like the locust;
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן 24
My knees are failing through fasting, and my flesh hath lost its fatness;
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם 25
And I am become a reproach unto them; [when] they look upon me they shake their heads.
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך 26
Help me, Jehovah my God; save me according to thy loving-kindness:
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה 27
That they may know that this is thy hand; that thou, Jehovah, hast done it.
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח 28
Let them curse, but bless thou; when they rise up, let them be ashamed, and let thy servant rejoice.
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם 29
Let mine adversaries be clothed with confusion, and let them cover themselves with their shame as with a mantle.
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו 30
I will greatly celebrate Jehovah with my mouth; yea, I will praise him among the multitude.
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו 31
For he standeth at the right hand of the needy, to save him from those that judge his soul.

< תהילים 109 >