< תהילים 108 >
שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי | 1 |
En Psalmvisa Davids. Gud, det är mitt rätta allvar, jag vill sjunga. och lofva; min ära också.
עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 2 |
Vaka upp, psaltare och harpa, jag vill bittida uppe vara.
אודך בעמים יהוה ואזמרך בלאמים | 3 |
Jag vill tacka dig, Herre, ibland folken; jag vill lofsjunga dig ibland menniskorna;
כי-גדול מעל-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 4 |
Ty din nåd räcker så vidt som himmelen är; och din sanning så vidt som skyarna gå.
רומה על-שמים אלהים ועל כל-הארץ כבודך | 5 |
Upphöj dig, Gud, öfver himmelen, och din äro öfver all land;
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני | 6 |
På det dine älskelige vänner måga förlossade varda; hjelp med dina högra hand, och bönhör mig.
אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד | 7 |
Gud talar i sinom helgedom, dess gläder jag mig; och vill skifta Sichem, och afmäta den dalen Succoth.
לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי | 8 |
Gilead är min, Manasse är ock min, och Ephraim är mins hufvuds magt. Juda är min Förste.
מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי-פלשת אתרועע | 9 |
Moab är mitt tvättekar; jag vill sträcka mina skor öfver Edom; öfver de Philisteer vill jag fröjdas.
מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד-אדום | 10 |
Ho vill föra mig uti en fast stad? Ho vill leda mig intill Edom?
הלא-אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאתינו | 11 |
Skall icke du göra det, Gud, som oss förkastat hafver, och drager icke ut, Gud, med vårom här?
הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם | 12 |
Skaffa oss bistånd i nödene; ty menniskos hjelp är fåfängelig.
באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו | 13 |
I Gudi vilje vi bevisa manlig verk; han skall underträda våra fiendar.