< תהילים 108 >
שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי | 1 |
[Ein Lied, ein Psalm. [Eig. Ein Psalm-Lied] Von David.] Befestigt [O. Fest; vergl. Ps. 57,7-11] ist mein Herz, o Gott! ich will singen und Psalmen singen; auch meine Seele. [S. die Anm. zu Ps. 16,9]
עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 2 |
Wachet auf, Harfe und Laute! ich will aufwecken die Morgenröte.
אודך בעמים יהוה ואזמרך בלאמים | 3 |
Ich will dich preisen unter den Völkern, Jehova, und dich besingen unter den Völkerschaften;
כי-גדול מעל-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 4 |
Denn groß ist deine Güte über die Himmel hinaus, und bis zu den Wolken deine Wahrheit.
רומה על-שמים אלהים ועל כל-הארץ כבודך | 5 |
Erhebe dich über die Himmel, o Gott! und über der ganzen Erde sei deine Herrlichkeit!
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני | 6 |
Damit [Vergl. Ps. 60,5-12] befreit werden deine Geliebten, rette durch deine Rechte und erhöre uns!
אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד | 7 |
Gott hat geredet in seiner Heiligkeit: Frohlocken will ich, will Sichem verteilen, und das Tal Sukkoth ausmessen.
לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי | 8 |
Mein ist Gilead, mein Manasse, und Ephraim ist die Wehr meines Hauptes, Juda mein Herrscherstab. [And. üb.: Gesetzgeber]
מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי-פלשת אתרועע | 9 |
Moab ist mein Waschbecken; auf Edom will ich meine Sandale werfen, über Philistäa will ich jauchzen.
מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד-אדום | 10 |
Wer wird mich führen in die befestigte Stadt, wer wird mich leiten bis nach Edom?
הלא-אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאתינו | 11 |
Nicht du, Gott, der du uns verworfen hast und nicht auszogest, o Gott, mit unseren Heeren?
הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם | 12 |
Schaffe uns Hülfe aus der Bedrängnis! [O. vom Bedränger] Menschenrettung ist ja eitel.
באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו | 13 |
Mit Gott werden wir mächtige Taten [Eig. Mächtiges] tun; und er, er wird unsere Bedränger zertreten.