< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Alabád a Jehová, porque es bueno; porque para siempre es su misericordia.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Dígan lo los redimidos de Jehová, los que ha redimido de poder del enemigo,
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
Y los ha congregado de las tierras, del oriente y del occidente, del aquilón y de la mar.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Anduvieron perdidos por el desierto, por la soledad sin camino: no hallando ciudad de población.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Hambrientos, y sedientos: su alma desfallecía en ellos.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Y clamaron a Jehová en su angustia; y escapólos de sus aflicciones.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
Y encaminólos en camino derecho; para que viniesen a ciudad de población.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Alaben pues ellos la misericordia de Jehová, y sus maravillas con los hijos de los hombres.
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
Porque hartó al alma menesterosa; y al alma hambrienta hinchió de bien.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Los que moraban en tinieblas, y sombra de muerte, aprisionados en aflicción, y en hierros;
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
Por cuanto fueron rebeldes a las palabras de Jehová; y aborrecieron el consejo del Altísimo:
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
Y él quebrantó con trabajo sus corazones: cayeron, y no hubo quien les ayudase:
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Y clamaron a Jehová en su angustia: escapólos de sus aflicciones.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
Sacólos de las tinieblas, y de la sombra de muerte; y rompió sus prisiones.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Alaben pues ellos la misericordia de Jehová, y sus maravillas con los hijos de los hombres.
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
Porque quebrantó las puertas de acero; y desmenuzó los cerrojos de hierro.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Insensatos, a causa del camino de su rebelión; y a causa de sus maldades fueron afligidos.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Su alma abominó toda vianda; y llegaron hasta las puertas de la muerte.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Y clamaron a Jehová en su angustia; y salvólos de sus aflicciones.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
Envió su palabra, y curólos; y escapólos de sus sepulturas.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Alaben pues ellos la misericordia de Jehová; y sus maravillas con los hijos de los hombres.
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
Y sacrifiquen sacrificios de alabanza; y enarren sus obras con jubilación.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Los que descendieron a la mar en navíos: y contratan en las muchas aguas;
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
Ellos han visto las obras de Jehová, y sus maravillas en el mar profundo.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
El dijo, y salió el viento de la tempestad, que levanta sus ondas:
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
Suben a los cielos, descienden a los abismos: sus almas se derriten con el mal.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
Tiemblan, y titubean como borrachos; y toda su ciencia es perdida.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Y claman a Jehová en su angustia; y escápalos de sus aflicciones.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
Hace parar la tempestad en silencio; y callan sus ondas.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Y alégranse, porque se reposaron; y guíalos al puerto que quieren.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Alaben pues ellos la misericordia de Jehová, y sus maravillas con los hijos de los hombres.
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
Y ensálcenle en congregación de pueblo; y en consistorio de ancianos le loen.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Vuelve los ríos en desierto; y los manaderos de las aguas en sed:
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
La tierra fructífera en salados; por la maldad de los que la habitan.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Vuelve el desierto en estanques de aguas, y la tierra seca en manaderos de aguas:
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
Y aposenta allí hambrientos; y aderezan allí ciudad de población:
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
Y siembran campos, y plantan viñas; y hacen fruto de renta:
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Y bendícelos, y se multiplican en gran manera: y no disminuye sus bestias.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Y después son menoscabados, y abatidos de tiranía, de males, y de congojas.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
El derrama menosprecio sobre los príncipes: y les hace andar errantes, vagabundos, sin camino.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
Y levanta al pobre de la pobreza; y vuelve las familias como ovejas.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Vean los rectos, y alégrense; y toda maldad cierre su boca.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
¿Quién es sabio, y guardará estas cosas; y entenderá las misericordias de Jehová?