< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Prisa Herren, for han er god, for æveleg varer hans miskunn!
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
So segjer Herrens utløyste, som han hev løyst ut or naudi,
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
som han hev sanka i hop frå landi, frå aust og frå vest, frå nord og frå havet.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Dei for vilt i øydemarki, i vegløysa, dei fann ingen by til å bu i.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Hungrige og tyrste var dei, deira sjæl vanmegtast i deim.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Då ropa dei til Herren i si naud, or deira trengslor fria han deim ut,
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
og han førde deim på rett veg, so dei gjekk til ein by dei kunde bu i.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni,
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
for han metta den tyrste sjæl, og den hungrige sjæl fyllte han med godt.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Dei sat i myrker og daudeskugge, bundne i stakarsdom og jarn,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
av di dei hadde tråssa mot Guds ord og vanvyrdt råderne frå den Høgste.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
Og han bøygde deira hjarto med liding, dei snåva, og der var ingen hjelpar.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Då ropa dei til Herren i si naud, frå deira trengslor frelste han deim.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
Han førde deim ut or myrker og daudeskugge, og deira band reiv han sund.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni;
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
for han krasa koparportar og hogg sund jarnbommar.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Dårar var dei for sin brotsveg, og for sine misgjerningar vart dei plåga.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Deira sjæl vart leid av all mat, og dei kom nær til daudens portar.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Då ropa dei til Herren i si naud; frå deira trengslor frelste han deim.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
Han sende sitt ord og lækte deim og berga deim frå deira graver.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
og ofra takkoffer og fortelja um hans verk med fagnad.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Dei som for ut på havet med skip, og som dreiv handel på dei store vatni,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
dei såg Herrens gjerningar og hans underverk på djupet.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
Han tala og let det koma ein stormvind, og denne reiste havsens bylgjor.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
Dei for upp imot himmelen, dei for ned i djupi, deira sjæl miste modet i ulukka.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
Dei raga og tumla som drukne, og all deira visdom vart til inkjes.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Då ropa dei til Herren i si naud, or deira trengslor førde han deim ut.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
Han let storm verta til stilla, og bylgjorne kringum deim tagna.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Og dei vart glade då dei lagde seg, og han førde deim til den hamni dei ynskte.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
og høglova honom i folkesamling og lovsyngja honom der dei gamle sit saman.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Han gjorde elvar til ei øydemark og vatskjeldor til eit turrlende,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
fruktsamt land til ei saltheid, for deira vondskap skuld, som budde der.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Han gjorde øydemark til innsjø og turrlende til vatskjeldor.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
Og han let hungrige bu der, og dei bygde ein by til å bu i.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
Og dei sådde åkrar og planta vinhagar, og dei fekk grøda til å hausta.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Og han velsigna deim, og dei auka mykje, og av fe gav han deim ikkje lite.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
So minka dei att og vart nedbøygde av trykk og trengsla og sorg.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
Han som renner ut vanvyrdnad yver hovdingar og let deim villast i veglaus øydemark,
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
han lyfte upp den fatige or vesaldomen og auka ætterne som ei hjord.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Dei ærlege ser det og gled seg, og all vondskap let att sin munn.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Den som er vis, han gjeve gaum etter dette, og dei må merke Herrens nådegjerningar.