< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 1
Prisa Herren, for han er god, for æveleg varer hans miskunn!
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 2
So segjer Herrens utløyste, som han hev løyst ut or naudi,
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 3
som han hev sanka i hop frå landi, frå aust og frå vest, frå nord og frå havet.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 4
Dei for vilt i øydemarki, i vegløysa, dei fann ingen by til å bu i.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 5
Hungrige og tyrste var dei, deira sjæl vanmegtast i deim.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 6
Då ropa dei til Herren i si naud, or deira trengslor fria han deim ut,
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 7
og han førde deim på rett veg, so dei gjekk til ein by dei kunde bu i.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 8
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni,
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 9
for han metta den tyrste sjæl, og den hungrige sjæl fyllte han med godt.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 10
Dei sat i myrker og daudeskugge, bundne i stakarsdom og jarn,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 11
av di dei hadde tråssa mot Guds ord og vanvyrdt råderne frå den Høgste.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 12
Og han bøygde deira hjarto med liding, dei snåva, og der var ingen hjelpar.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 13
Då ropa dei til Herren i si naud, frå deira trengslor frelste han deim.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 14
Han førde deim ut or myrker og daudeskugge, og deira band reiv han sund.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 15
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni;
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 16
for han krasa koparportar og hogg sund jarnbommar.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 17
Dårar var dei for sin brotsveg, og for sine misgjerningar vart dei plåga.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 18
Deira sjæl vart leid av all mat, og dei kom nær til daudens portar.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 19
Då ropa dei til Herren i si naud; frå deira trengslor frelste han deim.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 20
Han sende sitt ord og lækte deim og berga deim frå deira graver.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 21
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 22
og ofra takkoffer og fortelja um hans verk med fagnad.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 23
Dei som for ut på havet med skip, og som dreiv handel på dei store vatni,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 24
dei såg Herrens gjerningar og hans underverk på djupet.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 25
Han tala og let det koma ein stormvind, og denne reiste havsens bylgjor.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 26
Dei for upp imot himmelen, dei for ned i djupi, deira sjæl miste modet i ulukka.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 27
Dei raga og tumla som drukne, og all deira visdom vart til inkjes.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 28
Då ropa dei til Herren i si naud, or deira trengslor førde han deim ut.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 29
Han let storm verta til stilla, og bylgjorne kringum deim tagna.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 30
Og dei vart glade då dei lagde seg, og han førde deim til den hamni dei ynskte.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 31
Dei skal prisa Herren for hans miskunn og for hans under mot menneskjeborni
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 32
og høglova honom i folkesamling og lovsyngja honom der dei gamle sit saman.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 33
Han gjorde elvar til ei øydemark og vatskjeldor til eit turrlende,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 34
fruktsamt land til ei saltheid, for deira vondskap skuld, som budde der.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 35
Han gjorde øydemark til innsjø og turrlende til vatskjeldor.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 36
Og han let hungrige bu der, og dei bygde ein by til å bu i.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 37
Og dei sådde åkrar og planta vinhagar, og dei fekk grøda til å hausta.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 38
Og han velsigna deim, og dei auka mykje, og av fe gav han deim ikkje lite.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 39
So minka dei att og vart nedbøygde av trykk og trengsla og sorg.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 40
Han som renner ut vanvyrdnad yver hovdingar og let deim villast i veglaus øydemark,
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 41
han lyfte upp den fatige or vesaldomen og auka ætterne som ei hjord.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 42
Dei ærlege ser det og gled seg, og all vondskap let att sin munn.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 43
Den som er vis, han gjeve gaum etter dette, og dei må merke Herrens nådegjerningar.

< תהילים 107 >