< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Δοξολογείτε τον Κύριον, διότι είναι αγαθός, διότι το έλεος αυτού μένει εις τον αιώνα.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Ας λέγωσιν ούτως οι λελυτρωμένοι του Κυρίου, τους οποίους ελύτρωσεν εκ χειρός του εχθρού·
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
και συνήγαγεν αυτούς εκ των χωρών, από ανατολής και δύσεως από βορρά και από νότου.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Περιεπλανώντο εν τη ερήμω, εν οδώ ανύδρω· ουδέ εύρισκον πόλιν διά κατοίκησιν.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Ήσαν πεινώντες και διψώντες· η ψυχή αυτών απέκαμνεν εν αυτοίς.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών· και ηλευθέρωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
Και ωδήγησεν αυτούς δι' ευθείας οδού, διά να υπάγωσιν εις πόλιν κατοικίας.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
Διότι εχόρτασε ψυχήν διψώσαν, και ψυχήν πεινώσαν ενέπλησεν από αγαθών.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Τους καθημένους εν σκότει και σκιά θανάτου, τους δεδεμένους εν θλίψει και εν σιδήρω·
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
διότι ηπείθησαν εις τα λόγια του Θεού και την βουλήν του Υψίστου κατεφρόνησαν·
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
διά τούτο εταπείνωσε την καρδίαν αυτών εν κόπω· έπεσον, και δεν υπήρχεν ο βοηθών.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και έσωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών·
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
εξήγαγεν αυτούς εκ του σκότους και εκ της σκιάς του θανάτου και τα δεσμά αυτών συνέτριψεν.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
διότι συνέτριψε πύλας χαλκίνας και μοχλούς σιδηρούς κατέκοψεν.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Οι άφρονες βασανίζονται διά τας παραβάσεις αυτών και διά τας ανομίας αυτών.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Παν φαγητόν βδελύττεται η ψυχή αυτών, και πλησιάζουσιν έως των πυλών του θανάτου.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Τότε βοώσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και σώζει αυτούς από των αναγκών αυτών·
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
αποστέλλει τον λόγον αυτού και ιατρεύει αυτούς και ελευθερόνει από της φθοράς αυτών.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού, και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
και ας θυσιάζωσι θυσίας αινέσεως και ας κηρύττωσι τα έργα αυτού εν αγαλλιάσει.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Οι καταβαίνοντες εις την θάλασσαν με πλοία, κάμνοντες εργασίας εν ύδασι πολλοίς,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
αυτοί βλέπουσι τα έργα του Κυρίου και τα θαυμάσια αυτού τα γινόμενα εις τα βάθη·
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
Διότι προστάζει, και εγείρεται άνεμος καταιγίδος, και υψόνει τα κύματα αυτής.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
Αναβαίνουσιν έως των ουρανών και καταβαίνουσιν έως των αβύσσων· η ψυχή αυτών τήκεται υπό της συμφοράς.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
Σείονται και κλονίζονται ως ο μεθύων, και πάσα η σοφία αυτών χάνεται.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Τότε κράζουσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και εξάγει αυτούς από των αναγκών αυτών.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
Κατασιγάζει την ανεμοζάλην, και σιωπώσι τα κύματα αυτής.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Και ευφραίνονται, διότι ησύχασαν· και οδηγεί αυτούς εις τον επιθυμητόν λιμένα αυτών.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
και ας υψόνωσιν αυτόν εν τη συνάξει του λαού, και εν τω συνεδρίω των πρεσβυτέρων ας αινώσιν αυτόν.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Μεταβάλλει ποταμούς εις έρημον και πηγάς υδάτων εις ξηρασίαν·
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
την καρποφόρον γην εις αλμυράν, διά την κακίαν των κατοικούντων εν αυτή.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Μεταβάλλει την έρημον εις λίμνας υδάτων και την ξηράν γην εις πηγάς υδάτων.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
Και εκεί κατοικίζει τους πεινώντας, και συγκροτούσι πόλεις εις κατοίκησιν·
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
και σπείρουσιν αγρούς και φυτεύουσιν αμπελώνας, οίτινες κάμνουσι καρπούς γεννήματος.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Και ευλογεί αυτούς, και πληθύνονται σφόδρα, και δεν ολιγοστεύει τα κτήνη αυτών.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Ολιγοστεύουσιν όμως έπειτα και ταπεινόνονται, από της στενοχωρίας, της συμφοράς και του πόνου.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
Επιχέει καταφρόνησιν επί τους άρχοντας και κάμνει αυτούς να περιπλανώνται εν ερήμω αβάτω.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
Τον δε πένητα υψόνει από της πτωχείας και καθιστά ως ποίμνια τας οικογενείας.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Οι ευθείς βλέπουσι και ευφραίνονται· πάσα δε ανομία θέλει εμφράξει το στόμα αυτής.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Όστις είναι σοφός ας παρατηρή ταύτα· και θέλουσιν εννοήσει τα ελέη του Κυρίου.