< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 1
Δοξολογείτε τον Κύριον, διότι είναι αγαθός, διότι το έλεος αυτού μένει εις τον αιώνα.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 2
Ας λέγωσιν ούτως οι λελυτρωμένοι του Κυρίου, τους οποίους ελύτρωσεν εκ χειρός του εχθρού·
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 3
και συνήγαγεν αυτούς εκ των χωρών, από ανατολής και δύσεως από βορρά και από νότου.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 4
Περιεπλανώντο εν τη ερήμω, εν οδώ ανύδρω· ουδέ εύρισκον πόλιν διά κατοίκησιν.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 5
Ήσαν πεινώντες και διψώντες· η ψυχή αυτών απέκαμνεν εν αυτοίς.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 6
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών· και ηλευθέρωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 7
Και ωδήγησεν αυτούς δι' ευθείας οδού, διά να υπάγωσιν εις πόλιν κατοικίας.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 8
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 9
Διότι εχόρτασε ψυχήν διψώσαν, και ψυχήν πεινώσαν ενέπλησεν από αγαθών.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 10
Τους καθημένους εν σκότει και σκιά θανάτου, τους δεδεμένους εν θλίψει και εν σιδήρω·
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 11
διότι ηπείθησαν εις τα λόγια του Θεού και την βουλήν του Υψίστου κατεφρόνησαν·
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 12
διά τούτο εταπείνωσε την καρδίαν αυτών εν κόπω· έπεσον, και δεν υπήρχεν ο βοηθών.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 13
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και έσωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών·
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 14
εξήγαγεν αυτούς εκ του σκότους και εκ της σκιάς του θανάτου και τα δεσμά αυτών συνέτριψεν.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 15
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 16
διότι συνέτριψε πύλας χαλκίνας και μοχλούς σιδηρούς κατέκοψεν.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 17
Οι άφρονες βασανίζονται διά τας παραβάσεις αυτών και διά τας ανομίας αυτών.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 18
Παν φαγητόν βδελύττεται η ψυχή αυτών, και πλησιάζουσιν έως των πυλών του θανάτου.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 19
Τότε βοώσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και σώζει αυτούς από των αναγκών αυτών·
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 20
αποστέλλει τον λόγον αυτού και ιατρεύει αυτούς και ελευθερόνει από της φθοράς αυτών.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 21
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού, και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 22
και ας θυσιάζωσι θυσίας αινέσεως και ας κηρύττωσι τα έργα αυτού εν αγαλλιάσει.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 23
Οι καταβαίνοντες εις την θάλασσαν με πλοία, κάμνοντες εργασίας εν ύδασι πολλοίς,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 24
αυτοί βλέπουσι τα έργα του Κυρίου και τα θαυμάσια αυτού τα γινόμενα εις τα βάθη·
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 25
Διότι προστάζει, και εγείρεται άνεμος καταιγίδος, και υψόνει τα κύματα αυτής.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 26
Αναβαίνουσιν έως των ουρανών και καταβαίνουσιν έως των αβύσσων· η ψυχή αυτών τήκεται υπό της συμφοράς.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 27
Σείονται και κλονίζονται ως ο μεθύων, και πάσα η σοφία αυτών χάνεται.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 28
Τότε κράζουσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και εξάγει αυτούς από των αναγκών αυτών.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 29
Κατασιγάζει την ανεμοζάλην, και σιωπώσι τα κύματα αυτής.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 30
Και ευφραίνονται, διότι ησύχασαν· και οδηγεί αυτούς εις τον επιθυμητόν λιμένα αυτών.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 31
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 32
και ας υψόνωσιν αυτόν εν τη συνάξει του λαού, και εν τω συνεδρίω των πρεσβυτέρων ας αινώσιν αυτόν.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 33
Μεταβάλλει ποταμούς εις έρημον και πηγάς υδάτων εις ξηρασίαν·
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 34
την καρποφόρον γην εις αλμυράν, διά την κακίαν των κατοικούντων εν αυτή.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 35
Μεταβάλλει την έρημον εις λίμνας υδάτων και την ξηράν γην εις πηγάς υδάτων.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 36
Και εκεί κατοικίζει τους πεινώντας, και συγκροτούσι πόλεις εις κατοίκησιν·
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 37
και σπείρουσιν αγρούς και φυτεύουσιν αμπελώνας, οίτινες κάμνουσι καρπούς γεννήματος.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 38
Και ευλογεί αυτούς, και πληθύνονται σφόδρα, και δεν ολιγοστεύει τα κτήνη αυτών.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 39
Ολιγοστεύουσιν όμως έπειτα και ταπεινόνονται, από της στενοχωρίας, της συμφοράς και του πόνου.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 40
Επιχέει καταφρόνησιν επί τους άρχοντας και κάμνει αυτούς να περιπλανώνται εν ερήμω αβάτω.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 41
Τον δε πένητα υψόνει από της πτωχείας και καθιστά ως ποίμνια τας οικογενείας.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 42
Οι ευθείς βλέπουσι και ευφραίνονται· πάσα δε ανομία θέλει εμφράξει το στόμα αυτής.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 43
Όστις είναι σοφός ας παρατηρή ταύτα· και θέλουσιν εννοήσει τα ελέη του Κυρίου.

< תהילים 107 >