תהילים 107
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Bekennet Jehovah; denn Er ist gut, denn Seine Barmherzigkeit ist ewig,
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Sprechen die Erlösten Jehovahs, die Er aus des Drängers Hand erlöst hat,
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
Und sie zusammen hat gebracht aus den Ländern vom Aufgang und vom Abend, von Mitternacht und vom Meere.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Sie irrten in der Wüste, im Wüstenland, des Weges, sie fanden keine Stadt, um darinnen zu wohnen;
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Hungernd, auch dürstend, ihre Seele verzagte in ihnen.
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Und sie schrien zu Jehovah in ihrer Drangsal, aus ihren Ängsten rettete Er sie.
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
Und ließ sie den geraden Weg gehen, daß sie zur Stadt gingen, um darinnen zu wohnen.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Sie sollen Jehovah bekennen ob Seiner Barmherzigkeit, und ob Seiner Wunder an den Söhnen des Menschen.
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
Daß Er sättigt die lechzende Seele, und die hungernde Seele mit Gutem erfüllt.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Die, so in Finsternis und Todesschatten saßen, im Elend und in Eisen gebunden,
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
Weil Gottes Reden sie sich widersetzt, und den Rat des Höchsten gelästert hatten,
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
Und Er beugte ihr Herz durch Mühsal. Sie strauchelten, und niemand stand ihnen bei.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Und sie schrien zu Jehovah in ihrer Drangsal, und Er rettete sie aus ihren Ängsten,
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
Und brachte sie heraus aus Finsternis und Todesschatten, und riß ab ihre Bande.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Sie sollen Jehovah bekennen ob Seiner Barmherzigkeit, und ob Seiner Wunder an den Söhnen des Menschen.
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
Daß Er eherne Türen brach und eiserne Riegel zerhieb.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Die Törichten, ob dem Wege ihrer Übertretung und ob ihren Missetaten wurden sie gedemütigt.
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Daß ihrer Seele vor aller Speise graute, und sie die Tore des Todes berührten.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Und sie schrien zu Jehovah in ihrer Drangsal, aus ihren Ängsten rettete Er sie.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
Er sandte Sein Wort und heilte sie, und ließ sie entrinnen aus ihren Gruben.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Sie sollen Jehovah bekennen ob Seiner Barmherzigkeit und ob Seiner Wunder an den Söhnen des Menschen.
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
Und sie sollen Opfer des Dankes opfern, und erzählen Seine Taten mit Lobpreisung.
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Die hinabsteigen auf das Meer in Schiffen, die Geschäft tun auf vielen Wassern;
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
Sie sehen Jehovahs Taten, und Seine Wunder in dem Schlunde.
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
Er spricht und läßt erstehen des Sturmes Wind, der seine Wogen emporhebt;
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
Sie steigen hinauf zum Himmel, sie fahren hinab in Abgründe, ihre Seele zerfließt vor Bösem.
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
Sie taumeln und schwanken wie ein Trunkener, und all ihre Weisheit ist verschlungen.
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Und sie schreien zu Jehovah in ihrer Drangsal, und aus ihren Ängsten bringt Er sie heraus.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
Er läßt zur Stille erstehen den Sturm, und ihre Wogen schweigen.
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Und sie sind fröhlich, daß sie zur Ruhe kommen, und Er führt sie zum Hafen ihrer Lust.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Sie sollen Jehovah bekennen ob Seiner Barmherzigkeit und ob Seiner Wunder an des Menschen Söhnen.
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
Und sie sollen Ihn erhöhen in der Versammlung des Volkes, und Ihn loben auf dem Sitze der Alten.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Flüsse setzt Er zur Wüste, die Ausflüsse des Wassers zum Durstland.
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
Ein fruchtbar Land zum Salzgrund, ob der Bosheit derer, die darin wohnen.
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Die Wüste setzt Er zum Teich der Wasser, und dürres Land zu Ausflüssen der Wasser.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
Und läßt Hungrige dort wohnen, daß eine Stadt sie bereiten zum Wohnen.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
Und daß Felder sie besäen, und Weinberge pflanzen und machen des Ertrages Frucht.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Und Er segnet sie, daß sie sich sehr mehren, und macht ihres Viehs nicht wenig.
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Und ihrer waren wenig und sie beugten sich ob des Zwanges von Übel und Gram.
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
Er goß Verachtung auf die Edlen und ließ sie irren in der Öde ohne Weg.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
Und Er hebt in die Höhe aus dem Elend den Dürftigen und setzt die Familien wie eine Herde.
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Die Redlichen sehen es und sind fröhlich, und aller Verkehrtheit wird ihr Mund zugestopft.
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Wer ist weise und behält dies, und versteht Jehovahs Barmherzigkeit?
