< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Danket dem HERRN; denn er ist freundlich, und seine Güte währet ewiglich.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
So sollen sagen, die erlöst sind durch den HERRN, die er aus der Not erlöst hat
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
und die er aus den Ländern zusammengebracht hat vom Aufgang, vom Niedergang, von Mitternacht und vom Meer.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Die irregingen in der Wüste, in ungebahntem Wege, und fanden keine Stadt, da sie wohnen konnten,
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
hungrig und durstig, und ihre Seele verschmachtete;
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
die zum HERRN riefen in ihrer Not, und er errettete sie aus ihren Ängsten
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
und führte sie einen richtigen Weg, daß sie gingen zur Stadt, da sie wohnen konnten:
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
die sollen dem HERRN danken für seine Güte und für seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
daß er sättigt die durstige Seele und füllt die hungrige Seele mit Gutem.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Die da sitzen mußten in Finsternis und Dunkel, gefangen in Zwang und Eisen,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
darum daß sie Gottes Geboten ungehorsam gewesen waren und das Gesetz des Höchsten geschändet hatten,
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
dafür ihr Herz mit Unglück geplagt werden mußte, daß sie dalagen und ihnen niemand half;
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
die zum HERRN riefen in ihrer Not, und er half ihnen aus ihren Ängsten
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
und führte sie aus der Finsternis und Dunkel und zerriß ihre Bande:
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
die sollen dem HERRN danken für seine Güte und für seine Wunder, die an den Menschenkindern tut,
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
daß er zerbricht eherne Türen und zerschlägt eiserne Riegel.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Die Narren, so geplagt waren um ihrer Übertretung willen und um ihrer Sünden willen,
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
daß ihnen ekelte vor aller Speise und sie todkrank wurden;
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
die riefen zum HERRN in ihrer Not, und er half ihnen aus ihren Ängsten,
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
er sandte sein Wort und machte sie gesund und errettete sie, daß sie nicht starben:
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
die sollen dem HERRN danken für seine Güte und für seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
und Dank opfern und erzählen seine Werke mit Freuden.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Die mit Schiffen auf dem Meer fuhren und trieben ihren Handel in großen Wassern;
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
die des HERRN Werke erfahren haben und seine Wunder im Meer,
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
wenn er sprach und einen Sturmwind erregte, der die Wellen erhob,
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
und sie gen Himmel fuhren und in den Abgrund fuhren, daß ihre Seele vor Angst verzagte,
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
daß sie taumelten und wankten wie ein Trunkener und wußten keinen Rat mehr;
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
die zum HERRN schrieen in ihrer Not, und er führte sie aus ihren Ängsten
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
und stillte das Ungewitter, daß die Wellen sich legten
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
und sie froh wurden, daß es still geworden war und er sie zu Lande brachte nach ihrem Wunsch:
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
die sollen dem HERRN danken für seine Güte und für seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
und ihn bei der Gemeinde preisen und bei den Alten rühmen.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Er machte Bäche trocken und ließ Wasserquellen versiegen,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
daß ein fruchtbar Land zur Salzwüste wurde um der Bosheit willen derer, die darin wohnten.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Er machte das Trockene wiederum wasserreich und im dürren Lande Wasserquellen
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
und hat die Hungrigen dahingesetzt, daß sie eine Stadt zurichten, da sie wohnen konnten,
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
und Äcker besäen und Weinberge pflanzen möchten und die jährlichen Früchte gewönnen.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Und er segnete sie, daß sie sich sehr mehrten, und gab ihnen viel Vieh.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Sie waren niedergedrückt und geschwächt von dem Bösen, das sie gezwungen und gedrungen hatte.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
Er schüttete Verachtung auf die Fürsten und ließ sie irren in der Wüste, da kein Weg ist,
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
und schützte den Armen vor Elend und mehrte sein Geschlecht wie eine Herde.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Solches werden die Frommen sehen und sich freuen; und aller Bosheit wird das Maul gestopft werden.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Wer ist weise und behält dies? So werden sie merken, wie viel Wohltaten der HERR erzeigt.