תהילים 107
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Danket dem HERRN; denn er ist freundlich, und seine Güte währet ewiglich.
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Saget, die ihr erlöset seid durch den HERRN, die er aus der Not erlöset hat
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
und die er aus den Ländern zusammengebracht hat vom Aufgang, vom Niedergang, von Mitternacht und vom Meer;
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
die irregingen in der Wüste, in ungebahntem Wege, und fanden keine Stadt, da sie wohnen konnten,
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
hungrig und durstig und ihre Seele verschmachtet;
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
und sie zum HERRN riefen in ihrer Not, und er sie errettete aus ihren Ängsten
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
und führete sie einen richtigen Weg, daß sie gingen zur Stadt, da sie wohnen konnten:
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
die sollen dem HERRN danken um seine Güte und um seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
daß er sättiget die durstige Seele und füllet die hungrige Seele mit Gutem.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Die da sitzen mußten in Finsternis und Dunkel, gefangen im Zwang und Eisen,
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
darum daß sie Gottes Geboten ungehorsam gewesen waren und das Gesetz des Höchsten geschändet hatten;
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
darum mußte ihr Herz mit Unglück geplagt werden, daß sie dalagen, und ihnen niemand half;
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
und sie zum HERRN riefen in ihrer Not, und er ihnen half aus ihren Ängsten
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
und sie aus der Finsternis und Dunkel führete und ihre Bande zerriß:
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
die sollen dem HERRN danken um seine Güte und um seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
daß er zerbricht eherne Türen und zerschlägt eiserne Riegel.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Die Narren, so geplaget waren um ihrer Übertretung willen und um ihrer Sünde willen,
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
daß ihnen ekelte vor aller Speise und wurden todkrank;
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
und sie zum HERRN riefen in ihrer Not, und er ihnen half aus ihren Ängsten;
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
er sandte sein Wort und machte sie gesund und errettete sie, daß sie nicht starben:
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
die sollen dem HERRN danken um seine Güte und um seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
und Dank opfern und erzählen seine Werke mit Freuden.
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Die mit Schiffen auf dem Meer fuhren und trieben ihren Handel in großen Wassern;
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
die des HERRN Werke erfahren haben und seine Wunder im Meer,
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
wenn er sprach und einen Sturmwind erregte, der die Wellen erhub,
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
und sie gen Himmel fuhren und in den Abgrund fuhren, daß ihre Seele vor Angst verzagte,
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
daß sie taumelten und wankten wie ein Trunkener und wußten keinen Rat mehr;
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
und sie zum HERRN schrieen in ihrer Not, und er sie aus ihren Ängsten führete
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
und stillete das Ungewitter, daß die Wellen sich legten,
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
und sie froh wurden, daß es stille worden war, und er sie zu Lande brachte nach ihrem Wunsch:
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
die sollen dem HERRN danken um seine Güte und um seine Wunder, die er an den Menschenkindern tut,
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
und ihn bei der Gemeine preisen und bei den Alten rühmen.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Die, welchen ihre Bäche vertrocknet und die Wasserquellen versieget waren,
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
daß ein fruchtbar Land nichts trug um der Bosheit willen derer, die drinnen wohneten;
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
und er das Trockne wiederum wasserreich machte und im dürren Lande Wasserquellen;
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
und die Hungrigen dahin gesetzt hat, daß sie eine Stadt zurichteten, da sie wohnen könnten,
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
und Acker besäen und Weinberge pflanzen möchten und die jährlichen Früchte kriegten;
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
und er sie segnete, daß sie sich fast mehreten, und ihnen viel Viehes gab;
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
die, welch niedergedrückt und geschwächt waren von dem Bösen, der sie gezwungen und gedrungen hatte,
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
da Verachtung auf die Fürsten geschüttet war, daß alles irrig und wüste stund;
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
und er den Armen schützte vor Elend und sein Geschlecht wie eine Herde mehrete.
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Solches werden die Frommen sehen und sich freuen; und aller Bosheit wird das Maul gestopft werden.
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Wer ist weise und behält dies? So werden sie merken, wieviel Wohltat der HERR erzeiget.
