< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 1
Preiset [O. Danket] Jehova, denn er ist gut, denn seine Güte währt ewiglich!
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 2
So sollen sagen die Erlösten Jehovas, die er aus der Hand des Bedrängers erlöst,
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 3
Und die er gesammelt hat aus den Ländern, von Osten und von Westen, von Norden und vom Meere.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 4
Sie irrten umher in der Wüste, auf ödem Wege, sie fanden keine Wohnstadt.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 5
Hungrig waren sie und durstig, es verschmachtete in ihnen ihre Seele.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 6
Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen errettete er sie.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 7
Und er leitete sie auf rechtem Wege, daß sie zu einer Wohnstadt gelangten.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 8
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 9
Denn er hat die durstende Seele gesättigt und die hungernde Seele mit Gutem [O. mit Gütern] erfüllt.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 10
Die Bewohner der Finsternis und des Todesschattens, gefesselt in Elend und Eisen:
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 11
Weil sie widerspenstig gewesen waren gegen die Worte Gottes [El] und verachtet hatten den Rat des Höchsten,
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 12
So beugte er ihr Herz durch Mühsal; sie strauchelten, und kein Helfer war da.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 13
Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettete er sie.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 14
Er führte sie heraus aus der Finsternis und dem Todesschatten, und zerriß ihre Fesseln.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 15
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 16
Denn er hat zerbrochen die ehernen Türen und die eisernen Riegel zerschlagen.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 17
Die Toren leiden ob des Weges ihrer Übertretung und ob ihrer Ungerechtigkeiten.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 18
Ihre Seele verabscheut jede Speise, und sie kommen bis an die Pforten des Todes.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 19
Dann schreien [O. litten verabscheute kamen. Da schrieen usw. bis v 21] sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettet er sie.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 20
Er sendet sein Wort und heilt sie, und er errettet sie aus ihren Gruben.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 21
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern;
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 22
Und Opfer des Lobes [O. Dankopfer; wie 3. Mose 7,12] opfern und mit Jubel erzählen seine Taten!
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 23
Die sich auf Schiffen aufs Meer hinabbegeben, auf großen Wassern Handel treiben,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 24
Diese sehen die Taten Jehovas und seine Wunderwerke in der Tiefe:
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 25
Er spricht [O. sich hinabbegaben trieben sahen sprach usw.] und bestellt einen Sturmwind, der hoch erhebt seine Wellen.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 26
Sie fahren hinauf zum Himmel, sinken hinab in die Tiefen; es zerschmilzt in der Not ihre Seele.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 27
Sie taumeln und schwanken wie ein Trunkener, und zunichte wird alle ihre Weisheit.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 28
Dann schreien sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und er führt sie heraus aus ihren Drangsalen.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 29
Er verwandelt den Sturm in Stille, [O. Säuseln] und es legen sich die [W. ihre] Wellen.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 30
Und sie freuen sich, daß sie sich beruhigen, und er führt sie in den ersehnten Hafen.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 31
Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte, und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern.
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 32
Und ihn erheben in der Versammlung des Volkes, und in der Sitzung der Ältesten ihn loben!
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 33
Er macht [O. machte; so auch v 35 usw.] Ströme zur Wüste und Wasserquellen zu dürrem Lande,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 34
Fruchtbares Land zur Salzsteppe wegen der Bosheit der darin Wohnenden.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 35
Er macht zum Wasserteich die Wüste und dürres Land zu Wasserquellen;
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 36
Und er läßt Hungrige daselbst wohnen und sie gründen eine Wohnstadt.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 37
Und sie besäen Felder und pflanzen Weinberge, welche Frucht bringen als Ertrag;
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 38
Und er segnet sie, und sie mehren sich sehr, und ihres Viehes läßt er nicht wenig sein.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 39
Und sie vermindern sich und werden gebeugt durch Bedrückung, Unglück und Jammer.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 40
Er schüttet Verachtung auf Fürsten, und läßt sie umherirren in pfadloser Einöde;
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 41
Und er hebt den Armen empor aus dem Elend, und macht Herden gleich seine Geschlechter.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 42
Die Aufrichtigen werden es sehen und sich freuen, [O. sehen es und freuen sich usw.] und alle Ungerechtigkeit wird ihren Mund verschließen.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 43
Wer weise ist, der wird dieses beachten, und verstehen werden sie [O. der beachte dieses, und verstehen mögen sie] die Gütigkeiten Jehovas.

< תהילים 107 >