תהילים 107
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
Louez l’Éternel, car il est bon, Car sa miséricorde dure à toujours!
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Qu’ainsi disent les rachetés de l’Éternel, Ceux qu’il a délivrés de la main de l’ennemi,
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
Et qu’il a rassemblés de tous les pays, De l’orient et de l’occident, du nord et de la mer!
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
Ils erraient dans le désert, ils marchaient dans la solitude, Sans trouver une ville où ils pussent habiter.
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Ils souffraient de la faim et de la soif; Leur âme était languissante.
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
Il les conduisit par le droit chemin, Pour qu’ils arrivassent dans une ville habitable.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
Car il a satisfait l’âme altérée, Il a comblé de biens l’âme affamée.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Ceux qui avaient pour demeure les ténèbres et l’ombre de la mort Vivaient captifs dans la misère et dans les chaînes,
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
Parce qu’ils s’étaient révoltés contre les paroles de Dieu, Parce qu’ils avaient méprisé le conseil du Très-Haut.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
Il humilia leur cœur par la souffrance; Ils succombèrent, et personne ne les secourut.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
Il les fit sortir des ténèbres et de l’ombre de la mort, Et il rompit leurs liens.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
Car il a brisé les portes d’airain, Il a rompu les verrous de fer.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Les insensés, par leur conduite coupable Et par leurs iniquités, s’étaient rendus malheureux.
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Leur âme avait en horreur toute nourriture, Et ils touchaient aux portes de la mort.
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
Il envoya sa parole et les guérit, Il les fit échapper de la fosse.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
Qu’ils offrent des sacrifices d’actions de grâces, Et qu’ils publient ses œuvres avec des cris de joie!
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
Ceux qui étaient descendus sur la mer dans des navires, Et qui travaillaient sur les grandes eaux,
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
Ceux-là virent les œuvres de l’Éternel Et ses merveilles au milieu de l’abîme.
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
Il dit, et il fit souffler la tempête, Qui souleva les flots de la mer.
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
Ils montaient vers les cieux, ils descendaient dans l’abîme; Leur âme était éperdue en face du danger;
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
Saisis de vertige, ils chancelaient comme un homme ivre, Et toute leur habileté était anéantie.
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
Il arrêta la tempête, ramena le calme, Et les ondes se turent.
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Ils se réjouirent de ce qu’elles s’étaient apaisées, Et l’Éternel les conduisit au port désiré.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
Qu’ils l’exaltent dans l’assemblée du peuple, Et qu’ils le célèbrent dans la réunion des anciens!
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
Il change les fleuves en désert, Et les sources d’eaux en terre desséchée,
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
Le pays fertile en pays salé, A cause de la méchanceté de ses habitants.
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
Il change le désert en étang, Et la terre aride en sources d’eaux,
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
Et il y établit ceux qui sont affamés. Ils fondent une ville pour l’habiter;
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
Ils ensemencent des champs, plantent des vignes, Et ils en recueillent les produits.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
Il les bénit, et ils deviennent très nombreux, Et il ne diminue point leur bétail.
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Sont-ils amoindris et humiliés Par l’oppression, le malheur et la souffrance;
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
Verse-t-il le mépris sur les grands, Les fait-il errer dans des déserts sans chemin,
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
Il relève l’indigent et le délivre de la misère, Il multiplie les familles comme des troupeaux.
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
Les hommes droits le voient et se réjouissent, Mais toute iniquité ferme la bouche.
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Que celui qui est sage prenne garde à ces choses, Et qu’il soit attentif aux bontés de l’Éternel.
