< תהילים 107 >
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
O give thanks unto Yhwh, for he is good: for his mercy endureth for ever.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
Let the redeemed of Yhwh say so, whom he hath redeemed from the hand of the enemy;
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
And gathered them out of the lands, from the east, and from the west, from the north, and from the south.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
They wandered in the wilderness in a solitary way; they found no city to dwell in.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
Hungry and thirsty, their soul fainted in them.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
Then they cried unto Yhwh in their trouble, and he delivered them out of their distresses.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
And he led them forth by the right way, that they might go to a city of habitation.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
Oh that men would praise Yhwh for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
For he satisfieth the longing soul, and filleth the hungry soul with goodness.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
Such as sit in darkness and in the shadow of death, being bound in affliction and iron;
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
Because they rebelled against the words of God, and contemned the counsel of the most High:
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
Therefore he brought down their heart with labour; they fell down, and there was none to help.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
Then they cried unto Yhwh in their trouble, and he saved them out of their distresses.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
He brought them out of darkness and the shadow of death, and brake their bands in sunder.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
Oh that men would praise Yhwh for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
For he hath broken the gates of brass, and cut the bars of iron in sunder.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
Fools because of their transgression, and because of their iniquities, are afflicted.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
Their soul abhorreth all manner of meat; and they draw near unto the gates of death.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
Then they cry unto Yhwh in their trouble, and he saveth them out of their distresses.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
He sent his word, and healed them, and delivered them from their destructions.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
Oh that men would praise Yhwh for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
And let them sacrifice the sacrifices of thanksgiving, and declare his works with rejoicing.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
They that go down to the sea in ships, that do business in great waters;
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
These see the works of Yhwh, and his wonders in the deep.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
For he commandeth, and raiseth the stormy wind, which lifteth up the waves thereof.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
They mount up to the heaven, they go down again to the depths: their soul is melted because of trouble.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
They reel to and fro, and stagger like a drunken man, and are at their wits’ end.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
Then they cry unto Yhwh in their trouble, and he bringeth them out of their distresses.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
He maketh the storm a calm, so that the waves thereof are still.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
Then are they glad because they be quiet; so he bringeth them unto their desired haven.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
Oh that men would praise Yhwh for his goodness, and for his wonderful works to the children of men!
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
Let them exalt him also in the congregation of the people, and praise him in the assembly of the elders.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
He turneth rivers into a wilderness, and the watersprings into dry ground;
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
A fruitful land into barrenness, for the wickedness of them that dwell therein.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
He turneth the wilderness into a standing water, and dry ground into watersprings.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
And there he maketh the hungry to dwell, that they may prepare a city for habitation;
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
And sow the fields, and plant vineyards, which may yield fruits of increase.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
He blesseth them also, so that they are multiplied greatly; and suffereth not their cattle to decrease.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
Again, they are minished and brought low through oppression, affliction, and sorrow.
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
He poureth contempt upon princes, and causeth them to wander in the wilderness, where there is no way.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
Yet setteth he the poor on high from affliction, and maketh him families like a flock.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
The righteous shall see it, and rejoice: and all iniquity shall stop her mouth.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |
Whoso is wise, and will observe these things, even they shall understand the lovingkindness of Yhwh.