< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 1
Halleluja! Lov Herren, thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig!
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 2
Så skal HERRENs genløste sige, de, han løste af Fjendens Hånd
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 3
og samlede ind fra Landene, fra Øst og Vest, fra Nord og fra Havet.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 4
I den øde Ørk for de vild, fandt ikke Vej til beboet By,
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 5
de led både Sult og Tørst, deres Sjæl var ved at vansmægte;
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 6
men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem at deres Trængsler
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 7
og førte dem ad rette Vej, så de kom til beboet By.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 8
Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 9
Thi han mættede den vansmægtende Sjæl og fyldte den sultne med godt.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 10
De sad i Mulm og Mørke, bundne i pine og Jern,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 11
fordi de havde stået Guds Ord imod og ringeagtet den Højestes Råd.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 12
Deres Hjerte var knuget af Kummer, de faldt, der var ingen, som hjalp;
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 13
men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 14
førte dem ud af Mørket og Mulmet og sønderrev deres Bånd.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 15
Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 16
Thi han sprængte Døre af Kobber og sønderslog Slåer af Jern.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 17
De sygnede hen for Synd og led for Brødes Skyld,
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 18
de væmmedes ved al Slags Mad, de kom Dødens Porte nær
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 19
men de råbte til Herren i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 20
sendte sit Ord og lægede dem og frelste deres Liv fra Graven.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 21
Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 22
og ofre Lovprisningsofre og med Jubel forkynnde hans Gerninger.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 23
De for ud på Havet i Skibe, drev Handel på vældige Vande,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 24
blev Vidne til HERRENs Gerninger, hans Underværker i Dybet;
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 25
han bød, og et Stormvejr rejste sig, Bølgerne tårnedes op;
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 26
mod Himlen steg de, i Dybet sank de, i Ulykken svandt deres Mod;
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 27
de tumled og raved som drukne, borte var al deres Visdom;
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 28
men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 29
skiftede Stormen til Stille, så Havets Bølger tav;
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 30
og glade blev de, fordi det stilned; han førte dem til Havnen, de søgte.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 31
Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn,
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 32
ophøje ham i Folkets Forsamling og prise ham i de Ældstes Kreds!
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 33
Floder gør han til Ørken og Kilder til øde Land,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 34
til Saltsteppe frugtbart Land for Ondskabens Skyld hos dem, som - bor der.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 35
Ørken gør han til Vanddrag, det tørre Land til Kilder;
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 36
der lader han sultne bo, så de grunder en By at bo i,
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 37
tilsår Marker og planter Vin og høster Afgrødens Frugt.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 38
Han velsigner dem, de bliver mange, han lader det ikke skorte på Kvæg.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 39
De bliver få og segner under Modgangs og Kummers Tryk,
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 40
han udøser Hån over Fyrster og lader dem rave i vejløst Øde.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 41
Men han løfter den fattige op af hans Nød og gør deres Slægter som Hjorde;
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 42
de oprigtige ser det og glædes, men al Ondskab lukker sin Mund.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 43
Hvo som er viis, han mærke sig det og lægge sig HERRENs Nåde på Sinde!

< תהילים 107 >