< תהילים 107 >

הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 1
Oslavujte Hospodina, nebo jest dobrý, nebo na věky milosrdenství jeho.
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 2
Nechť o tom vypravují ti, kteříž jsou vykoupeni skrze Hospodina, jak je on vykoupil z ruky těch, kteříž je ssužovali,
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 3
A shromáždil je z zemí, od východu a od západu, od půlnoci i od moře.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 4
Bloudili po poušti, po cestách pustých, města k přebývání nenacházejíce.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 5
Hladovití a žízniví byli, až v nich svadla duše jejich.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 6
Když volali k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich vytrhl je,
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 7
A vedl je po cestě přímé, aby přišli do města k bydlení.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 8
Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 9
Poněvadž napájí duši žíznivou, a duši hladovitou naplňuje dobrými věcmi.
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 10
Kteříž sedí ve tmě a v stínu smrti, sevříni jsouce bídou i železy,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 11
Protože odporni byli řečem Boha silného, a radou Nejvyššího pohrdli.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 12
Pročež ponížil bídou srdce jejich, padli, a nebylo pomocníka.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 13
Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí je vysvobozuje.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 14
Vyvodí je z temností a stínu smrti, a svazky jejich trhá.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 15
Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 16
Poněvadž láme brány měděné, a závory železné posekává.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 17
Blázni pro cestu převrácenosti své, a pro nepravosti své v trápení bývají.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 18
Oškliví se jim všeliký pokrm, až se i k branám smrti přibližují.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 19
Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich je vysvobozuje.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 20
Posílá slovo své, a uzdravuje je, a vysvobozuje je z hrobu.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 21
Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými,
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 22
A obětujíce oběti chvály, ať vypravují skutky jeho s prozpěvováním.
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 23
Kteří se plaví po moři na lodech, pracujíce na velikých vodách,
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 24
Tiť vídají skutky Hospodinovy, a divy jeho v hlubokosti.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 25
Jakž jen dí, hned se strhne vítr bouřlivý, a dme vlny mořské.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 26
Vznášejí se k nebi, sstupují do propasti, duše jejich v nebezpečenství rozplývá se.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 27
Motají se a nakloňují jako opilý, a všecko umění jejich mizí.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 28
Když volají k Hospodinu v ssoužení svém, z úzkostí jejich je vysvobozuje.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 29
Proměňuje bouři v utišení, tak že umlkne vlnobití jejich.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 30
I veselí se, že utichlo; a tak přivodí je k břehu žádostivému.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 31
Nechať oslavují před Hospodinem milosrdenství jeho, a divné skutky jeho před syny lidskými.
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 32
Nechť ho vyvyšují v shromáždění lidu, a v radě starců chválí jej.
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 33
Obrací řeky v poušť, a prameny vod v suchost,
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 34
Zemi úrodnou v slatinnou, pro zlost obyvatelů jejích.
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 35
Pustiny obrací v jezera, a zemi vyprahlou v prameny vod.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 36
I osazuje na ní hladovité, aby stavěli města k bydlení.
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 37
Kteříž osívají pole, a dělají vinice, a shromažďují sobě užitek úrody.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 38
Takť on jim žehná, že se rozmnožují velmi, a dobytka jejich neumenšuje.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 39
A někdy pak umenšeni a sníženi bývají ukrutenstvím, bídou a truchlostí,
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 40
Když vylévá pohrdání na knížata, dopouštěje, aby bloudili po poušti bezcestné.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 41
Onť vyzdvihuje nuzného z trápení, a rozmnožuje rodinu jako stádo.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 42
Nechť to spatřují upřímí, a rozveselí se, ale všeliká nepravost ať zacpá ústa svá.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 43
Ale kdo jest tak moudrý, aby toho šetřil, a vyrozumíval mnohému milosrdenství Hospodinovu?

< תהילים 107 >