הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר | 2 |
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים | 3 |
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו | 4 |
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף | 5 |
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם | 6 |
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב | 7 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 8 |
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב | 9 |
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל | 10 |
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו | 11 |
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר | 12 |
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 13 |
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק | 14 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 15 |
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע | 16 |
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו | 17 |
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות | 18 |
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם | 19 |
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם | 20 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 21 |
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה | 22 |
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים | 23 |
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה | 24 |
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו | 25 |
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג | 26 |
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע | 27 |
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם | 28 |
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם | 29 |
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם | 30 |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם | 31 |
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו | 32 |
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון | 33 |
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה | 34 |
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים | 35 |
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב | 36 |
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה | 37 |
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט | 38 |
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון | 39 |
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך | 40 |
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות | 41 |
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה | 42 |
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה | 43 |