תהילים 106
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו | 1 |
Rühmet Jah! Danket Jahwe, denn er ist gütig; denn ewig währt seine Gnade.
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו | 2 |
Wer kann die Machtthaten Jahwes ausreden, all seinen Ruhm verkündigen?
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת | 3 |
Wohl denen, die auf Recht halten, dem, der zu jeder Zeit Gerechtigkeit übt.
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך | 4 |
Gedenke meiner, Jahwe, nach der Huld, die du deinem Volke verheißen; suche mich heim mit deiner Hilfe,
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך | 5 |
daß ich am Glücke deiner Auserwählten meine Lust schaue, mich an der Freude deines Volkes freue, mit deinem Eigentum mich rühme!
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו | 6 |
Wir haben gesündigt samt unsern Vätern, haben uns verschuldet, sind gottlos gewesen.
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף | 7 |
Unsere Väter in Ägypten begriffen deine Wunder nicht, gedachten nicht an deine große Gnade und empörten sich wider den Höchsten am Schilfmeer.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו | 8 |
Aber er half ihnen um seines Namens willen, um seine Stärke kund zu thun.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר | 9 |
Er bedrohte das Schilfmeer, daß es vertrocknete, und führte sie durch die Fluten wie auf einer Trift.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב | 10 |
Er rettete sie aus der Gewalt dessen, der sie haßte, und befreite sie aus der Gewalt des Feindes.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר | 11 |
Die Gewässer bedeckten ihre Bedränger; kein einziger von ihnen blieb übrig.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו | 12 |
Da glaubten sie an seine Worte, sangen seinen Ruhm.
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו | 13 |
Eilends vergaßen sie seine Thaten, warteten nicht auf seinen Entschluß.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון | 14 |
Sie verfielen in der Steppe auf ein Gelüst und versuchten Gott in der Einöde.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם | 15 |
Da gab er ihnen, was sie begehrten, und ließ die Darre in sie kommen.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה | 16 |
Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen Jahwes.
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם | 17 |
Die Erde that sich auf und verschlang Dathan und bedeckte die Rotte Abirams.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים | 18 |
Und Feuer zündete unter ihrer Rotte, die Flamme verbrannte die Gottlosen.
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה | 19 |
Sie machten ein Kalb am Horeb und warfen sich nieder vor einem Gußbild
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב | 20 |
und vertauschten ihren Herrlichen mit dem Bild eines Stiers, der Gras frißt.
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים | 21 |
Sie vergaßen Gottes, ihres Erretters, der Großes in Ägypten gethan hatte,
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף | 22 |
Wunderbares im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית | 23 |
Da gedachte er, sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, vor ihm in die Bresche getreten wäre, um seinen Grimm vom Vertilgen wieder abzubringen.
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו | 24 |
Sie verschmähten das wonnige Land und glaubten seinem Worte nicht.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה | 25 |
Sie murrten in ihren Zelten, hörten nicht auf die Stimme Jahwes.
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר | 26 |
Da erhob er ihnen seine Hand und schwur, daß er sie in der Wüste fällen
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות | 27 |
und ihre Nachkommen unter die Völker zerstreuen und in die Länder versprengen wolle.
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים | 28 |
Sie hingen sich an Baal Peor und aßen von den Opfern der toten Götzen.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה | 29 |
Und sie erzürnten ihn durch ihre Thaten; da fuhr eine Plage unter sie.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה | 30 |
Pinehas aber trat auf und richtete, da ward der Plage Einhalt gethan.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם | 31 |
Und das wurde ihm als Gerechtigkeit zugerechnet durch alle folgenden Geschlechter bis in Ewigkeit.
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם | 32 |
Sodann erzürnten sie Gott am Hader-Wasser, und es erging Mose um ihretwillen übel.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו | 33 |
Denn sie hatten seinem Geiste widerstrebt, und er redete unbedacht mit seinen Lippen.
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם | 34 |
Sie vertilgten nicht die Völker, die zu vertilgen Jahwe ihnen befohlen hatte.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם | 35 |
Sie ließen sich mit den Heiden ein und lernten ihre Werke;
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש | 36 |
sie dienten ihren Götzen, und sie wurden ihnen zum Fallstrick.
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים | 37 |
Sie opferten Söhne und Töchter den Dämonen
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים | 38 |
und vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und Töchter, die sie den Götzen Kanaans opferten, daß das Land durch Blutschuld entweiht ward.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם | 39 |
Sie verunreinigten sich durch ihre Werke und verübten Buhlerei mit ihren Thaten.
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו | 40 |
Da entbrannte der Zorn Jahwes gegen sein Volk, und er verabscheute sein Eigentum.
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם | 41 |
Er überlieferte sie in die Gewalt der Heiden, daß ihre Hasser über sie herrschten.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם | 42 |
Und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden unter ihre Gewalt gebeugt.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם | 43 |
Viele Male errettete er sie; sie aber waren widerspenstig in ihrem Vorhaben und sanken durch ihre Verschuldung.
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם | 44 |
Und er sah ihre Not an, als er ihr Flehen vernahm,
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו | 45 |
und gedachte ihnen zu gut an seinen Bund und ließ sich's leid sein nach seiner großen Gnade.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם | 46 |
Er schaffte, daß sie Erbarmen fanden bei allen, die sie gefangen hielten.
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך | 47 |
Hilf uns, Jahwe, unser Gott, und sammle uns aus den Heiden, daß wir deinem heiligen Namen danken, uns deines Lobpreises rühmen!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה | 48 |
Gepriesen sei Jahwe, der Gott Israels, von Ewigkeit bis zu Ewigkeit, und alles Volk spreche: Amen! Rühmet Jah!
