< תהילים 106 >

הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו 1
Lobet Jehova! Preiset Jehova! Denn er ist gut, denn seine Güte währt ewiglich.
מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו 2
Wer wird aussprechen die Machttaten Gottes, hören lassen all sein Lob?
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת 3
Glückselig die das Recht bewahren, der Gerechtigkeit übt zu aller Zeit!
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך 4
Gedenke meiner, Jehova, mit der Gunst gegen dein Volk; suche mich heim mit deiner Rettung!
לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך 5
Daß ich anschaue die Wohlfahrt deiner Auserwählten, mich erfreue an der Freude deiner Nation, mich rühme mit deinem Erbteil.
חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו 6
Wir haben gesündigt samt unseren Vätern, haben unrecht getan, haben gesetzlos gehandelt.
אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף 7
Unsere Väter in Ägypten beachteten nicht deine Wundertaten, gedachten nicht der Menge deiner Gütigkeiten und waren widerspenstig am Meere, beim Schilfmeere.
ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו 8
Aber er rettete sie um seines Namens willen, um kundzutun seine Macht.
ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר 9
Und er schalt das Schilfmeer, und es ward trocken; und er ließ sie durch die Tiefen gehen wie durch eine Wüste.
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב 10
Und er rettete sie aus der Hand des Hassers, und erlöste sie aus der Hand des Feindes.
ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר 11
Und die Wasser bedeckten ihre Bedränger, nicht einer von ihnen blieb übrig.
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו 12
Da glaubten sie seinen Worten, sie sangen sein Lob.
מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו 13
Schnell vergaßen sie seine Taten, warteten nicht auf seinen Rat;
ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון 14
und sie wurden lüstern in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde.
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם 15
Da gab er ihnen ihr Begehr, aber er sandte Magerkeit in ihre Seelen.
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה 16
Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen Jehovas.
תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם 17
Die Erde tat sich auf, und verschlang Dathan und bedeckte die Rotte Abirams;
ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים 18
und ein Feuer brannte unter ihrer Rotte, eine Flamme verzehrte die Gesetzlosen.
יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה 19
Sie machten ein Kalb am Horeb und bückten sich vor einem gegossenen Bilde;
וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב 20
und sie vertauschten ihre Herrlichkeit gegen das Bild eines Stieres, der Gras frißt.
שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים 21
Sie vergaßen Gottes, ihres Retters, der Großes getan in Ägypten,
נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף 22
Wundertaten im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית 23
Da sprach er, daß er sie vertilgen wollte, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, vor ihm in dem Riß gestanden hätte, um seinen Grimm vom Verderben abzuwenden.
וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו 24
Und sie verschmähten das köstliche Land, glaubten nicht seinem Worte;
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה 25
und sie murrten in ihren Zelten, hörten nicht auf die Stimme Jehovas.
וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר 26
Da schwur er ihnen, sie niederzuschlagen in der Wüste,
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות 27
und ihren Samen niederzuschlagen unter den Nationen und sie zu zerstreuen in die Länder.
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים 28
Und sie hängten sich an Baal-Peor und aßen Schlachtopfer der Toten;
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה 29
und sie erbitterten ihn durch ihre Handlungen, und eine Plage brach unter sie ein.
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה 30
Da stand Pinehas auf und übte Gericht, und der Plage ward gewehrt.
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם 31
Und es wurde ihm zur Gerechtigkeit gerechnet von Geschlecht zu Geschlecht bis in Ewigkeit.
ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם 32
Und sie erzürnten ihn an dem Wasser von Meriba, und es erging Mose übel ihretwegen;
כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו 33
denn sie reizten seinen Geist, so daß er unbedacht redete mit seinen Lippen.
לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם 34
Sie vertilgten die Völker nicht, wie doch Jehova ihnen gesagt hatte;
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם 35
und sie vermischten sich mit den Nationen und lernten ihre Werke;
ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש 36
und sie dienten ihren Götzen, und sie wurden ihnen zum Fallstrick.
ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים 37
Und sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den Dämonen.
וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים 38
Und sie vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und ihrer Töchter, welche sie den Götzen Kanaans opferten; und das Land wurde durch Blut entweiht.
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם 39
Und sie verunreinigten sich durch ihre Werke und hurten durch ihre Handlungen.
ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו 40
Da entbrannte der Zorn Jehovas wider sein Volk, und er verabscheute sein Erbteil;
ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם 41
und er gab sie in die Hand der Nationen, und ihre Hasser herrschten über sie;
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם 42
und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden gebeugt unter ihre Hand.
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם 43
Oftmals errettete er sie; sie aber waren widerspenstig in ihren Anschlägen, und sie sanken hin durch ihre Ungerechtigkeit.
וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם 44
Und er sah an ihre Bedrängnis, wenn er ihr Schreien hörte;
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו 45
und er gedachte ihnen zugut an seinen Bund, und es reute ihn nach der Menge seiner Gütigkeiten.
ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם 46
Und er ließ sie Erbarmen finden vor allen, die sie gefangen weggeführt hatten.
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך 47
Rette uns, Jehova, unser Gott, und sammle uns aus den Nationen, daß wir deinen heiligen Namen preisen, daß wir uns rühmen deines Lobes!
ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה 48
Gepriesen sei Jehova, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit! Und alles Volk sage: Amen! Lobet Jehova!

< תהילים 106 >