תהילים 106
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו | 1 |
Alléluia! Rendez hommage à l’Eternel, car sa grâce dure à jamais.
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו | 2 |
Qui saura dire la toute-puissance de l’Eternel, exprimer toute sa gloire?
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת | 3 |
Heureux ceux qui respectent le droit, pratiquent la justice en tout temps!
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך | 4 |
Souviens-toi de moi, ô Eternel, dans ta bienveillance pour ton peuple, veille sur moi, par ta protection,
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך | 5 |
pour que je puisse voir le bonheur de tes élus, me réjouir de la joie de ton peuple, me glorifier de concert avec ton héritage.
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו | 6 |
Nous avons péché tout comme nos pères, nous avons mal agi, nous sommes coupables!
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף | 7 |
Nos pères, en Egypte, n’ont pas compris tes miracles, ni gardé le souvenir de tes nombreux bienfaits! Ils se révoltèrent aux bords de la mer, de la mer des Joncs.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו | 8 |
Lui cependant les secourut à cause de son nom, pour faire connaître sa puissance.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר | 9 |
Il apostropha la mer des Joncs, et elle se dessécha, il leur fit traverser les flots comme une terre nue.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב | 10 |
Il leur porta secours contre l’oppresseur, les délivra de la main de l’ennemi.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר | 11 |
Les eaux recouvrirent leurs persécuteurs, pas un d’entre eux n’en réchappa.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו | 12 |
Alors ils eurent foi en ses paroles, et chantèrent ses louanges.
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו | 13 |
Bien vite ils oublièrent ses œuvres; ils ne mirent pas leur attente dans ses desseins.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון | 14 |
Ils furent pris d’ardentes convoitises dans le désert, et mirent Dieu à l’épreuve dans la solitude.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם | 15 |
Il leur accorda ce qu’ils réclamaient, mais envoya la consomption dans leurs organes.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה | 16 |
Ils furent jaloux de Moïse dans le camp, d’Aaron, le saint de l’Eternel.
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם | 17 |
La terre, s’entrouvrant, engloutit Dathan, elle se referma sur la bande d’Abirâm.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים | 18 |
Un feu consuma leur troupe, une flamme embrasa les impies.
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה | 19 |
Ils fabriquèrent un veau près du Horeb, et se prosternèrent devant une idole en fonte.
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב | 20 |
Ils troquèrent ainsi leur gloire contre l’effigie d’un bœuf qui broute l’herbe.
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים | 21 |
Ils avaient oublié Dieu, leur sauveur, qui avait accompli de si grandes choses en Egypte,
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף | 22 |
des merveilles dans le pays de Cham, de formidables prodiges près de la mer des Joncs.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית | 23 |
Il parlait de les anéantir, si Moïse, son élu, ne se fût placé sur la brèche devant lui, pour détourner sa colère prête à tout détruire.
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו | 24 |
Puis ils montrèrent du dédain pour un pays délicieux, n’ayant pas foi en sa parole.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה | 25 |
Ils murmurèrent dans leurs tentes, n’écoutèrent point la voix de l’Eternel;
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר | 26 |
et il leva la main contre eux pour jurer qu’il les ferait succomber dans le désert,
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות | 27 |
qu’il rejetterait leurs descendants parmi les nations, et les disperserait dans leurs contrées.
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים | 28 |
Ils se prostituèrent à Baal-Peor, et mangèrent des sacrifices offerts à des dieux inanimés.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה | 29 |
Ils déchaînèrent la colère par leurs actes, et un fléau fit irruption parmi eux.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה | 30 |
Mais Phinéas se leva pour faire justice, et le fléau cessa de sévir.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם | 31 |
Cette action lui fut comptée comme un mérite, d’âge en âge, jusque dans l’éternité.
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם | 32 |
Ils suscitèrent le courroux divin aux eaux de Meriba, et il advint du mal à Moïse à cause d’eux.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו | 33 |
Car ils furent rebelles à l’esprit de Dieu, et ses lèvres prononcèrent l’arrêt.
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם | 34 |
Ils n’exterminèrent point les nations que l’Eternel leur avait désignées.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם | 35 |
Ils se mêlèrent aux peuples et s’inspirèrent de leurs coutumes,
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש | 36 |
adorant leurs idoles, qui devinrent pour eux un piège.
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים | 37 |
Ils sacrifièrent leurs fils et leurs filles aux démons,
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים | 38 |
répandirent du sang innocent, le sang de leurs fils et de leurs filles, qu’ils immolaient aux idoles de Canaan, et le pays fut déshonoré par des flots de sang.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם | 39 |
Ils se souillèrent par leurs œuvres, et leurs actes furent une longue prostitution.
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו | 40 |
La colère de l’Eternel s’alluma contre son peuple, et il prit en horreur son héritage.
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם | 41 |
Il les livra au pouvoir des nations, ceux qui les haïssaient devinrent leurs maîtres.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם | 42 |
Leurs ennemis les opprimèrent, et les firent plier sous leur joug.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם | 43 |
Maintes fois Dieu les délivra, mais ils redevenaient rebelles de propos délibéré, et tombaient en décadence par leurs fautes.
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם | 44 |
Il devenait attentif à leur détresse, quand il entendait leurs supplications,
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו | 45 |
se souvenant, pour leur bien, de son alliance, et se laissant fléchir dans son infinie miséricorde.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם | 46 |
Il émouvait la pitié en leur faveur chez tous ceux qui les retenaient captifs.
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך | 47 |
Viens à notre secours, Eternel, notre Dieu, rassemble-nous d’entre les nations, pour que nous rendions hommage à ton saint nom, et cherchions notre gloire dans tes louanges.
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה | 48 |
Béni soit l’Eternel, le Dieu d’Israël, d’éternité en éternité, et que le peuple tout entier dise: "Amen! Alléluia!"
