< תהילים 106 >
הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו | 1 |
Louez Jah. Célébrez l’Éternel! Car il est bon; car sa bonté demeure à toujours.
מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו | 2 |
Qui dira les actes puissants de l’Éternel? Qui fera entendre toute sa louange?
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת | 3 |
Bienheureux ceux qui gardent le juste jugement, qui pratiquent la justice en tout temps!
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך | 4 |
Souviens-toi de moi, Éternel! selon [ta] faveur envers ton peuple; visite-moi par ton salut.
לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך | 5 |
Afin que je voie le bien de tes élus, que je me réjouisse de la joie de ta nation, [et] que je me glorifie avec ton héritage.
חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו | 6 |
Nous avons péché avec nos pères; nous avons commis l’iniquité, nous avons agi méchamment.
אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף | 7 |
Nos pères, en Égypte, n’ont pas été attentifs à tes merveilles; ils ne se sont pas souvenus de la multitude de tes bontés; mais ils ont été rebelles, près de la mer, à la mer Rouge.
ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו | 8 |
Cependant il les sauva à cause de son nom, afin de donner à connaître sa puissance.
ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר | 9 |
Et il tança la mer Rouge, et elle sécha; et il les fit marcher par les abîmes comme par un désert.
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב | 10 |
Et il les sauva de la main de celui qui les haïssait, et les racheta de la main de l’ennemi.
ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר | 11 |
Et les eaux couvrirent leurs oppresseurs: il n’en resta pas un seul.
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו | 12 |
Alors ils crurent à ses paroles, ils chantèrent sa louange.
מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו | 13 |
Ils oublièrent vite ses œuvres, ils ne s’attendirent point à son conseil.
ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון | 14 |
Et ils furent remplis de convoitise dans le désert, et ils tentèrent Dieu dans le lieu désolé;
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם | 15 |
Et il leur donna ce qu’ils avaient demandé, mais il envoya la consomption dans leurs âmes.
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה | 16 |
Ils furent jaloux de Moïse dans le camp, [et] d’Aaron, le saint de l’Éternel:
תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם | 17 |
La terre s’ouvrit, et engloutit Dathan, et couvrit l’assemblée d’Abiram;
ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים | 18 |
Et un feu s’alluma dans leur assemblée, une flamme consuma les méchants.
יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה | 19 |
Ils firent un veau en Horeb, et se prosternèrent devant une image de fonte;
וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב | 20 |
Et ils changèrent leur gloire en la figure d’un bœuf qui mange l’herbe.
שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים | 21 |
Ils oublièrent Dieu, leur sauveur, qui avait fait de grandes choses en Égypte,
נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף | 22 |
Des choses merveilleuses dans le pays de Cham, des choses terribles près de la mer Rouge.
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית | 23 |
Et il dit qu’il les aurait détruits, – si Moïse, son élu, ne s’était pas tenu à la brèche devant lui, pour détourner sa fureur de sorte qu’il ne les détruise pas.
וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו | 24 |
Et ils méprisèrent le pays désirable; ils ne crurent point à sa parole;
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה | 25 |
Et ils murmurèrent dans leurs tentes, ils n’écoutèrent pas la voix de l’Éternel.
וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר | 26 |
Et il jura à leur sujet qu’il les ferait tomber dans le désert,
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות | 27 |
Et qu’il ferait tomber leur semence parmi les nations, et les disperserait par les pays.
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים | 28 |
Et ils s’attachèrent à Baal-Péor, et mangèrent des sacrifices des morts;
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה | 29 |
Et ils provoquèrent [Dieu] par leurs œuvres, et une peste éclata parmi eux.
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה | 30 |
Alors Phinées se leva, et exécuta le jugement, et la peste fut arrêtée;
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם | 31 |
Et cela lui a été compté à justice, de génération en génération, pour toujours.
ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם | 32 |
Et ils l’irritèrent aux eaux de Meriba, et il en arriva du mal à Moïse à cause d’eux;
כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו | 33 |
Car ils chagrinèrent son esprit, de sorte qu’il parla légèrement de ses lèvres.
לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם | 34 |
Ils ne détruisirent point les peuples, comme l’Éternel leur avait dit;
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם | 35 |
Mais ils se mêlèrent parmi les nations, et ils apprirent leurs œuvres;
ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש | 36 |
Et ils servirent leurs idoles, et elles leur furent en piège;
ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים | 37 |
Et ils sacrifièrent leurs fils et leurs filles aux démons,
וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים | 38 |
Et versèrent le sang innocent, le sang de leurs fils et de leurs filles, qu’ils sacrifièrent aux idoles de Canaan; et le pays fut profané par le sang.
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם | 39 |
Et ils se rendirent impurs par leurs œuvres, et se prostituèrent par leurs pratiques.
ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו | 40 |
Et la colère de l’Éternel s’embrasa contre son peuple, et il abhorra son héritage;
ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם | 41 |
Et il les livra en la main des nations; et ceux qui les haïssaient dominèrent sur eux;
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם | 42 |
Et leurs ennemis les opprimèrent, et ils furent humiliés sous leur main.
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם | 43 |
Maintes fois il les délivra; mais ils le chagrinèrent par leur conseil, et ils déchurent par leur iniquité.
וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם | 44 |
Il les regarda dans leur détresse, quand il entendit leur cri,
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו | 45 |
Et il se souvint en leur faveur de son alliance, et se repentit selon la multitude de ses bontés;
ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם | 46 |
Et il leur fit trouver compassion auprès de tous ceux qui les avaient emmenés captifs.
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך | 47 |
Sauve-nous, Éternel, notre Dieu! et rassemble-nous d’entre les nations, afin que nous célébrions ton saint nom, et que nous nous glorifiions de ta louange.
ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה | 48 |
Béni soit l’Éternel, le Dieu d’Israël, de l’éternité jusqu’en éternité! et que tout le peuple dise: Amen! Louez Jah!