תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Prisa Herren, kalla på hans namn! Kunngjer millom folkeslagi hans storverk!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Syng for honom, syng honom lov! tala um alle hans under.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rosa dykk av hans heilage namn, hjarta glede seg hjå deim som søkjer Herren!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Spør etter Herren og hans magt, søk hans åsyn alltid!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Kom i hug hans under som han hev gjort, hans undergjerningar og domsordi frå hans munn,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
de, etterkomarar av Abraham, hans tenar, søner åt Jakob, hans utvalde!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Han er Herren, vår Gud, yver all jordi gjeng hans domar.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Han kjem æveleg i hug si pakt, det ord han sette fast for tusund ætter,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
den pakt han gjorde med Abraham, og sin eid til Isak;
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
og han gjorde det til ein rett for Jakob, for Israel ei æveleg pakt,
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
med di han sagde: «Deg vil eg gjeva Kana’ans land til arvlut.»
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Då dei var ein liten flokk, få og framande der,
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
og dei vandra frå folk til folk, frå eitt rike til eit anna folk,
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
let han ingen mann få gjera valdsverk mot deim, og han refste kongar for deira skuld:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
«Rør ikkje dei eg hev salva, og gjer ikkje vondt med mine profetar!»
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Og han kalla hunger inn yver landet, kvar studnad av brød braut han sund.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Han sende ein mann fyre deim, til træl vart Josef seld.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Dei plåga hans føter i lekkjor, i jarn vart han lagd,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
til den tid då hans ord slo til, då Herrens ord viste at han var uskuldig.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Då sende kongen bod og løyste honom, Herren yver folkeslag gav honom fri.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Han sette honom til herre yver sitt hus, til å råda yver all hans eigedom;
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
so han skulde binda hans hovdingar etter sin vilje og læra hans eldste visdom.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Og Israel kom til Egyptarland, og Jakob budde som gjest i Khams land.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Og han let folket sitt aukast mykje og gjorde det sterkare enn fiendarne.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Deira hjarto vende han um, so dei hata hans folk og lagde løynderåder upp mot hans tenarar.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Han sende Moses, sin tenar, Aron som han hadde valt ut.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Dei gjorde hans teikn imillom deim og under i Khams land.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Han sende myrker og gjorde det myrkt, og dei var ikkje ulyduge imot hans ord.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Han gjorde vatni deira til blod, og han drap deira fiskar.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Deira land kom til å kreka av froskar, jamvel i salarne til deira kongar.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Han tala, og det kom flugesvermar og my i heile landet deira.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Han gav deim hagl for regn, logande eld i landet deira,
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
og han slo ned deira vintre og fiketre og braut trei sund i landet deira.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Han tala, og det kom engsprettor og grashoppar i uteljande mengd,
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
og dei åt upp all grode i deira land, og dei åt upp frukti av marki deira.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Og han slo alt fyrstefødt i landet deira, fyrstegrøda av all deira kraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Og han førde deim ut med sylv og gull, og det var ingen i hans ætter som snåva.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Egyptarland gledde seg då dei drog ut; for rædsla for deim hadde falle yver deim.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Han breidde ut ei sky til skyggje og eld til å lysa um natti.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Dei kravde, og han let vaktlar koma, og med himmelbrød metta han deim.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Han opna berget og vatn rann ut, det gjekk som ei elv gjenom turrlendet.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
For han kom i hug sitt heilage ord, Abraham, sin tenar,
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
og han førde sitt folk ut med gleda, sine utvalde med fagnadrop,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
og han gav deim landi åt heidningarne, og folkeslags arbeid tok dei til eigedom,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
at dei skulde halda hans fyresegner og taka vare på hans lover. Halleluja!
