תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Pris Herren, påkall hans navn, kunngjør blandt folkene hans store gjerninger!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Syng for ham, lovsyng ham, grund på alle hans undergjerninger!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Ros eder av hans hellige navn! Deres hjerte glede sig som søker Herren!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Spør efter Herren og hans makt, søk hans åsyn all tid!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Kom i hu hans undergjerninger som han har gjort, hans undere og hans munns dommer,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
I, hans tjener Abrahams avkom, Jakobs barn, hans utvalgte!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Han er Herren vår Gud, hans dommer er over all jorden.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Han kommer evindelig sin pakt i hu, det ord han fastsatte for tusen slekter,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
den pakt han gjorde med Abraham, og sin ed til Isak;
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
og han stadfestet den som en rett for Jakob, som en evig pakt for Israel,
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
idet han sa: Dig vil jeg gi Kana'ans land til arvelodd.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Da de var en liten flokk, få og fremmede der,
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
og vandret fra folk til folk, fra et rike til et annet folk,
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
tillot han ikke noget menneske å gjøre vold imot dem, og han straffet konger for deres skyld:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
Rør ikke ved mine salvede, og gjør ikke mine profeter noget ondt!
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Og han kalte hunger inn over landet, han brøt sønder hver støtte av brød.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Han sendte en mann foran dem, til træl blev Josef solgt.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
De plaget hans føtter med lenker, hans sjel kom i jern,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
inntil den tid da hans ord slo til, da Herrens ord viste hans uskyld.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da sendte kongen bud og lot ham løs, herskeren over folkeslag gav ham fri.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Han satte ham til herre over sitt hus og til hersker over alt sitt gods,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
forat han skulde binde hans fyrster efter sin vilje og lære hans eldste visdom.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Så kom Israel til Egypten, og Jakob bodde som fremmed i Kams land.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Og han gjorde sitt folk såre fruktbart og gjorde det sterkere enn dets motstandere.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Han vendte deres hjerte til å hate hans folk, til å gå frem med svik mot hans tjenere.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Han sendte Moses, sin tjener, Aron som han hadde utvalgt.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
De gjorde hans tegn iblandt dem og undere i Kams land.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Han sendte mørke og gjorde det mørkt, og de var ikke gjenstridige mot hans ord.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Han gjorde deres vann til blod, og han drepte deres fisker.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Deres land vrimlet av frosk, endog i deres kongers saler.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Han talte, og det kom fluesvermer, mygg innen hele deres landemerke.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Han gav dem hagl for regn, luende ild i deres land,
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
og han slo ned deres vintrær og deres fikentrær, og brøt sønder trærne innen deres landemerke.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Han talte, og det kom gresshopper og gnagere uten tall,
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
og de åt op hver urt i deres land, og de åt op frukten på deres mark.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Og han slo alt førstefødt i deres land, førstegrøden av all deres kraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Og han førte dem ut med sølv og gull, og det fantes ingen i hans stammer som snublet.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Egypten gledet sig da de drog ut; for frykt for dem var falt på dem.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Han bredte ut en sky til dekke og ild til å lyse om natten.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
De krevde, og han lot vaktler komme og mettet dem med himmelbrød.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Han åpnet klippen, og det fløt vann; det løp gjennem det tørre land som en strøm.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
For han kom i hu sitt hellige ord, Abraham, sin tjener,
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
og han førte sitt folk ut med glede, sine utvalgte med fryderop,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
og han gav dem hedningefolks land, og hvad folkeslag med møie hadde vunnet, tok de til eie,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
forat de skulde holde hans forskrifter og ta vare på hans lover. Halleluja!
