< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Alleluja. [Confitemini Domino, et invocate nomen ejus; annuntiate inter gentes opera ejus.
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Cantate ei, et psallite ei; narrate omnia mirabilia ejus.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Laudamini in nomine sancto ejus; lætetur cor quærentium Dominum.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Quærite Dominum, et confirmamini; quærite faciem ejus semper.
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Mementote mirabilium ejus quæ fecit; prodigia ejus, et judicia oris ejus:
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
semen Abraham servi ejus; filii Jacob electi ejus.
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Ipse Dominus Deus noster; in universa terra judicia ejus.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Memor fuit in sæculum testamenti sui; verbi quod mandavit in mille generationes:
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
quod disposuit ad Abraham, et juramenti sui ad Isaac:
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
et statuit illud Jacob in præceptum, et Israël in testamentum æternum,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
dicens: Tibi dabo terram Chanaan, funiculum hæreditatis vestræ:
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
cum essent numero brevi, paucissimi, et incolæ ejus.
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
Nolite tangere christos meos, et in prophetis meis nolite malignari.
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Et vocavit famem super terram, et omne firmamentum panis contrivit.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Misit ante eos virum: in servum venundatus est, Joseph.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Humiliaverunt in compedibus pedes ejus; ferrum pertransiit animam ejus:
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
donec veniret verbum ejus. Eloquium Domini inflammavit eum.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Constituit eum dominum domus suæ, et principem omnis possessionis suæ:
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
ut erudiret principes ejus sicut semetipsum, et senes ejus prudentiam doceret.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Et intravit Israël in Ægyptum, et Jacob accola fuit in terra Cham.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Et auxit populum suum vehementer, et firmavit eum super inimicos ejus.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Convertit cor eorum, ut odirent populum ejus, et dolum facerent in servos ejus.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Misit Moysen servum suum; Aaron quem elegit ipsum.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in terra Cham.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Misit tenebras, et obscuravit; et non exacerbavit sermones suos.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Convertit aquas eorum in sanguinem, et occidit pisces eorum.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Dixit, et venit cœnomyia et ciniphes in omnibus finibus eorum.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum, et contrivit lignum finium eorum.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Dixit, et venit locusta, et bruchus cujus non erat numerus:
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
et comedit omne fœnum in terra eorum, et comedit omnem fructum terræ eorum.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Et percussit omne primogenitum in terra eorum, primitias omnis laboris eorum.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Et eduxit eos cum argento et auro, et non erat in tribubus eorum infirmus.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Lætata est Ægyptus in profectione eorum, quia incubuit timor eorum super eos.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Petierunt, et venit coturnix, et pane cæli saturavit eos.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Dirupit petram, et fluxerunt aquæ: abierunt in sicco flumina.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Et eduxit populum suum in exsultatione, et electos suos in lætitia.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Et dedit illis regiones gentium, et labores populorum possederunt:
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
ut custodiant justificationes ejus, et legem ejus requirant.]