הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
הוֹדוּ לַיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָֽיו׃ |
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
שִֽׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכׇל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃ |
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
הִֽתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קׇדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב ׀ מְבַקְשֵׁי יְהֹוָֽה׃ |
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִֽיד׃ |
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃ |
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָֽיו׃ |
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ |
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּֽוֹר׃ |
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק׃ |
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָֽם׃ |
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ |
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
בִּֽהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּֽהּ׃ |
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
וַיִּֽתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵֽר׃ |
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
לֹא־הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִֽים׃ |
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
אַֽל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃ |
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
וַיִּקְרָא רָעָב עַל־הָאָרֶץ כׇּֽל־מַטֵּה־לֶחֶם שָׁבָֽר׃ |
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵֽף׃ |
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) [רַגְלוֹ] בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ׃ |
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
עַד־עֵת בֹּא־דְבָרוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרָפָֽתְהוּ׃ |
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃ |
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל־קִנְיָנֽוֹ׃ |
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּֽם׃ |
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃ |
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
וַיֶּפֶר אֶת־עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃ |
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָֽיו׃ |
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר־בּֽוֹ׃ |
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
שָֽׂמוּ־בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָֽם׃ |
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
שָׁלַֽח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹֽא־מָרוּ אֶת־[דְּבָרֽוֹ] (דבריו)׃ |
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃ |
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶֽם׃ |
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכׇל־גְּבוּלָֽם׃ |
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָֽם׃ |
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָֽם׃ |
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּֽר׃ |
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
וַיֹּאכַל כׇּל־עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָֽם׃ |
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
וַיַּךְ כׇּל־בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכׇל־אוֹנָֽם׃ |
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
וַֽיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵֽׁל׃ |
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּֽי־נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶֽם׃ |
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָֽיְלָה׃ |
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃ |
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָֽר׃ |
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַר קׇדְשׁוֹ אֶֽת־אַבְרָהָם עַבְדּֽוֹ׃ |
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת־בְּחִירָֽיו׃ |
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָֽשׁוּ׃ |
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ |