< תהילים 105 >

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו 1
Preiset den HERRN, ruft seinen Namen an, macht seine Taten unter den Völkern bekannt!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו 2
Singt ihm, spielet ihm, redet von all seinen Wundern!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה 3
Rühmt euch seines heiligen Namens! Es mögen herzlich sich freun, die da suchen den HERRN!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד 4
Fragt nach dem HERRN und seiner Stärke, suchet sein Angesicht allezeit!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו 5
Gedenkt seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו 6
ihr Kinder Abrahams, seines Knechtes, ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו 7
Er, der HERR, ist unser Gott, über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור 8
Er gedenkt seines Bundes auf ewig, des Wortes, das er geboten auf tausend Geschlechter,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק 9
(des Bundes) den er mit Abraham geschlossen, und des Eides, den er Isaak geschworen,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם 10
den für Jakob er als Satzung bestätigt und für Israel als ewigen Bund,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם 11
da er sprach: »Dir will ich Kanaan geben, das Land, das ich euch als Erbbesitztum zugeteilt!«
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה 12
Damals waren sie noch ein kleines Häuflein, gar wenige und nur Gäste im Lande;
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר 13
sie mußten wandern von Volk zu Volk, von einem Reich zur andern Völkerschaft;
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים 14
doch keinem gestattete er, sie zu bedrücken, ja Könige strafte er ihretwillen:
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו 15
»Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten nichts zuleide!«
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר 16
Dann, als er Hunger ins Land ließ kommen und jegliche Stütze des Brotes zerbrach,
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף 17
da hatte er schon einen Mann vor ihnen her gesandt: Joseph, der als Sklave verkauft war.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו 18
Man hatte seine Füße gezwängt in den Stock, in Eisen(-fesseln) war er gelegt,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו 19
bis zu der Zeit, wo seine Weissagung eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn als echt erwies.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו 20
Da sandte der König und ließ ihn entfesseln, der Völkergebieter, und machte ihn frei;
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו 21
er bestellte ihn über sein Haus zum Herrn, zum Gebieter über sein ganzes Besitztum;
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם 22
er sollte über seine Fürsten schalten nach Belieben und seine höchsten Beamten Weisheit lehren.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם 23
So kam denn Israel nach Ägypten, und Jakob weilte als Gast im Lande Hams.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו 24
Da machte Gott sein Volk gar fruchtbar und ließ es stärker werden als seine Bedränger;
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו 25
er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen und Arglist an seinen Knechten zu üben.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו 26
Dann sandte er Mose, seinen Knecht, und Aaron, den er erkoren;
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם 27
die richteten seine Zeichen unter ihnen aus und die Wunder im Lande Hams:
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) 28
Er sandte Finsternis und ließ es dunkel werden; doch sie achteten nicht auf seine Worte;
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם 29
er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben;
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם 30
es wimmelte ihr Land von Fröschen bis hinein in ihre Königsgemächer;
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם 31
er gebot, da kamen Bremsenschwärme, Stechfliegen über ihr ganzes Gebiet;
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם 32
er gab ihnen Hagelschauer als Regen, sandte flammendes Feuer in ihr Land;
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם 33
er schlug ihre Reben und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet;
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר 34
er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Grillen in zahlloser Menge,
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם 35
die verzehrten alle Gewächse im Land und fraßen die Früchte ihrer Felder.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם 36
Dann schlug er alle Erstgeburt im Lande, die Erstlinge all ihrer Manneskraft.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל 37
Nun ließ er sie ausziehn mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen;
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם 38
Ägypten war ihres Auszugs froh, denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה 39
Er breitete Gewölk aus als Decke und Feuer, um ihnen die Nacht zu erhellen;
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם 40
auf Moses Bitte ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot;
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר 41
er spaltete einen Felsen: da rannen Wasser und flossen durch die Steppen als Strom;
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו 42
denn er gedachte seines heiligen Wortes, dachte an Abraham, seinen Knecht.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו 43
So ließ er sein Volk in Freuden ausziehn, unter Jubel seine Erwählten;
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו 44
dann gab er ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker erworben, das nahmen sie in Besitz,
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה 45
auf daß sie seine Gebote halten möchten und seine Gesetze bewahrten. Halleluja!

< תהילים 105 >