< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Preiset den HERRN, ruft seinen Namen an, macht seine Taten unter den Völkern bekannt!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Singt ihm, spielet ihm, redet von all seinen Wundern!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rühmt euch seines heiligen Namens! Es mögen herzlich sich freun, die da suchen den HERRN!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Fragt nach dem HERRN und seiner Stärke, suchet sein Angesicht allezeit!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenkt seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
ihr Kinder Abrahams, seines Knechtes, ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Er, der HERR, ist unser Gott, über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Er gedenkt seines Bundes auf ewig, des Wortes, das er geboten auf tausend Geschlechter,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
(des Bundes) den er mit Abraham geschlossen, und des Eides, den er Isaak geschworen,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
den für Jakob er als Satzung bestätigt und für Israel als ewigen Bund,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
da er sprach: »Dir will ich Kanaan geben, das Land, das ich euch als Erbbesitztum zugeteilt!«
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Damals waren sie noch ein kleines Häuflein, gar wenige und nur Gäste im Lande;
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
sie mußten wandern von Volk zu Volk, von einem Reich zur andern Völkerschaft;
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
doch keinem gestattete er, sie zu bedrücken, ja Könige strafte er ihretwillen:
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
»Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten nichts zuleide!«
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Dann, als er Hunger ins Land ließ kommen und jegliche Stütze des Brotes zerbrach,
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
da hatte er schon einen Mann vor ihnen her gesandt: Joseph, der als Sklave verkauft war.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Man hatte seine Füße gezwängt in den Stock, in Eisen(-fesseln) war er gelegt,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
bis zu der Zeit, wo seine Weissagung eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn als echt erwies.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da sandte der König und ließ ihn entfesseln, der Völkergebieter, und machte ihn frei;
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
er bestellte ihn über sein Haus zum Herrn, zum Gebieter über sein ganzes Besitztum;
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
er sollte über seine Fürsten schalten nach Belieben und seine höchsten Beamten Weisheit lehren.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
So kam denn Israel nach Ägypten, und Jakob weilte als Gast im Lande Hams.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Da machte Gott sein Volk gar fruchtbar und ließ es stärker werden als seine Bedränger;
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen und Arglist an seinen Knechten zu üben.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Dann sandte er Mose, seinen Knecht, und Aaron, den er erkoren;
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
die richteten seine Zeichen unter ihnen aus und die Wunder im Lande Hams:
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er sandte Finsternis und ließ es dunkel werden; doch sie achteten nicht auf seine Worte;
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben;
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
es wimmelte ihr Land von Fröschen bis hinein in ihre Königsgemächer;
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
er gebot, da kamen Bremsenschwärme, Stechfliegen über ihr ganzes Gebiet;
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
er gab ihnen Hagelschauer als Regen, sandte flammendes Feuer in ihr Land;
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
er schlug ihre Reben und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet;
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Grillen in zahlloser Menge,
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
die verzehrten alle Gewächse im Land und fraßen die Früchte ihrer Felder.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Dann schlug er alle Erstgeburt im Lande, die Erstlinge all ihrer Manneskraft.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Nun ließ er sie ausziehn mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen;
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Ägypten war ihres Auszugs froh, denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er breitete Gewölk aus als Decke und Feuer, um ihnen die Nacht zu erhellen;
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
auf Moses Bitte ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot;
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
er spaltete einen Felsen: da rannen Wasser und flossen durch die Steppen als Strom;
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
denn er gedachte seines heiligen Wortes, dachte an Abraham, seinen Knecht.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
So ließ er sein Volk in Freuden ausziehn, unter Jubel seine Erwählten;
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
dann gab er ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker erworben, das nahmen sie in Besitz,
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
auf daß sie seine Gebote halten möchten und seine Gesetze bewahrten. Halleluja!