< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Danket dem HERRN und predigt seinen Namen; verkündigt sein Tun unter den Völkern!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Singet von ihm und lobet ihn; redet von allen seinen Wundern!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rühmet seinen heiligen Namen; es freue sich das Herz derer, die den HERRN suchen!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Fraget nach dem HERRN und nach seiner Macht, suchet sein Antlitz allewege!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenket seiner Wunderwerke, die er getan hat, seiner Wunder und der Gerichte seines Mundes,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
ihr, der Same Abrahams, seines Knechtes, ihr Kinder Jakobs, seine Auserwählten!
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Er ist der HERR, unser Gott; er richtet in aller Welt.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Er gedenkt ewiglich an seinen Bund, des Wortes, das er verheißen hat auf tausend Geschlechter,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
den er gemacht hat mit Abraham, und des Eides mit Isaak;
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
und stellte es Jakob zu einem Rechte und Israel zum ewigen Bunde
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
und sprach: “Dir will ich das Land Kanaan geben, das Los eures Erbes,”
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
da sie wenig und gering waren und Fremdlinge darin.
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Und sie zogen von Volk zu Volk, von einem Königreich zum andern Volk.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Er ließ keinen Menschen ihnen Schaden tun und strafte Könige um ihretwillen.
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
“Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten kein Leid!”
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Und er ließ Teuerung ins Land kommen und entzog allen Vorrat des Brots.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Er sandte einen Mann vor ihnen hin; Joseph ward zum Knecht verkauft.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Sie zwangen seine Füße in den Stock, sein Leib mußte in Eisen liegen,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
bis daß sein Wort kam und die Rede des HERRN ihn durchläuterte.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da sandte der König hin und ließ ihn losgeben; der HERR über Völker hieß ihn herauslassen.
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus, zum Herrscher über alle seine Güter,
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
daß er seine Fürsten unterwiese nach seiner Weise und seine Ältesten Weisheit lehrte.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Und Israel zog nach Ägypten, und Jakob ward ein Fremdling im Lande Hams.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Und er ließ sein Volk sehr wachsen und machte sie mächtiger denn ihre Feinde.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Er verkehrte jener Herz, daß sie seinem Volk gram wurden und dachten, seine Knechte mit List zu dämpfen.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Er sandte seinen Knecht Mose, Aaron, den er erwählt hatte.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Dieselben taten seine Zeichen unter ihnen und seine Wunder im Lande Hams.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er ließ Finsternis kommen und machte es finster; und sie waren nicht ungehorsam seinen Worten.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Er verwandelte ihre Wasser in Blut und tötete ihre Fische.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Ihr Land wimmelte Frösche heraus in den Kammern ihrer Könige.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Er sprach: da kam Ungeziefer, Stechmücken in all ihr Gebiet.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Er gab ihnen Hagel zum Regen, Feuerflammen in ihrem Lande
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
und schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Er sprach: da kamen Heuschrecken und Käfer ohne Zahl.
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Und sie fraßen alles Gras in ihrem Lande und fraßen die Früchte auf ihrem Felde.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Er schlug alle Erstgeburt in Ägypten, alle Erstlinge ihrer Kraft.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Und er führte sie aus mit Silber und Gold; und war kein Gebrechlicher unter ihren Stämmen.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Ägypten ward froh, daß sie auszogen; denn ihre Furcht war auf sie gefallen.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er breitete eine Wolke aus zur Decke und ein Feuer, des Nachts zu leuchten.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Sie baten: da ließ er Wachteln kommen; und er sättigte sie mit Himmelsbrot.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Er öffnete den Felsen: da floß Wasser heraus, daß Bäche liefen in der dürren Wüste.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Denn er gedachte an sein heiliges Wort, das er Abraham, seinem Knecht, hatte geredet.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Also führte er sein Volk in Freuden und seine Auserwählten in Wonne
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
und gab ihnen die Länder der Heiden, daß sie die Güter der Völker einnahmen,
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
auf daß sie halten sollten seine Rechte und sein Gesetze bewahren. Halleluja!