תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Danket Jahwe, ruft seinen Namen an! Macht unter den Völkern seine Thaten kund!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Singet ihm! Lobsingt ihm! Redet von allen seinen Wundern.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rühmt euch seines heiligen Namens; es freue sich das Herz derer, die Jahwe suchen.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Fragt nach Jahwe und seiner Stärke, sucht beständig sein Angesicht.
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenkt seiner Wunder, die er gethan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Nachkommen Abrahams, seine Knechte, Söhne Jakobs, seine Auserwählten!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Er, Jahwe, ist unser Gott; über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Er gedenkt ewig seines Bunds, des Wortes, das er verordnet hat, auf tausend Geschlechter,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
des Bundes, den er mit Abraham geschlossen, und seines Schwurs an Isaak.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Und er stellte ihn für Jakob als eine Satzung hin, als einen ewig giltigen Bund für Israel, -
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
indem er sprach: “Dir will ich das Land Kanaan verleihen als euer erbliches Besitztum!” -
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
als sie noch gering an Zahl waren, gar wenige, und als Fremdlinge darin weilten.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Und sie zogen von Volk zu Volk, von einem Königreiche zu einer anderen Nation.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Er gestattete niemandem, sie zu bedrücken, und strafte um ihretwillen Könige.
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
“Tastet meine Gesalbten nicht an und thut meinen Propheten kein Leid!”
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Als er nun eine Hungersnot ins Land rief, jegliche Stütze an Brot zerbrach,
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
da hatte er ihnen bereits einen vorausgesandt; Joseph war als Sklave verkauft.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Sie hatten seine Füße in den Block gezwängt, in Eisenfesseln war er gekommen,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
bis zu der Zeit, wo sein Wort eintraf, der Ausspruch Jahwes ihn bewährte.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da sandte der König hin und machte ihn los, der Völkerbeherrscher, und befreite ihn.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Er machte ihn zum Herrn über sein Haus und zum Herrscher über allen seinen Besitz,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
daß er seine Fürsten nach seinem Belieben feßle und seine Vornehmen klug mache.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Und Israel kam nach Ägypten und Jakob weilte als Fremdling im Lande Hams.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Und er machte sein Volk überaus fruchtbar und machte es zahlreicher als seine Bedränger.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen, an seinen Knechten Arglist zu üben.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er erwählt hatte.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Er verrichtete an ihnen seine Wunder und seine Zeichen am Lande Hams.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er sandte Finsternis und machte es finster, aber sie achteten nicht auf sein Wort.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Ihr Land wimmelte von Fröschen in den Gemächern ihrer Könige.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Er gebot, da kamen Hundsfliegen, Stechmücken in ihr ganzes Gebiet.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Er sandte ihnen Hagel als Regen, flammendes Feuer in ihr Land.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Er schlug ihren Weinstock und ihren Feigenbaum und zerschmetterte die Bäume ihres Gebiets.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Fresser ohne Zahl.
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Die fraßen alle Pflanzen in ihrem Land und fraßen die Frucht des Feldes.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Er schlug alle Erstgeborenen in ihrem Lande, die Erstlinge all' ihrer Manneskraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Er ließ sie ausziehen mit Silber und Gold, und es gab keinen Strauchelnden unter seinen Stämmen.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Ägypten freute sich über ihren Auszug, denn es hatte sie Schrecken vor ihnen befallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er breitete Gewölk als Decke aus und Feuer, um die Nacht zu erhellen.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Sie forderten, da ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Er öffnete den Felsen, da flossen Wasser, rannen in der Dürre als ein Strom.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Denn er gedachte an sein heiliges Wort, an Abraham, seinen Knecht,
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
und führte sein Volk in Freuden heraus, seine Auserwählten unter Jubel.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Er verlieh ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker mit Mühe erworben, das nahmen sie in Besitz,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
damit sie seine Satzungen hielten und seine Weisungen beobachteten. Rühmet Jah!
