תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Dem Herrn sagt Dank! Verherrlicht seinen Namen! Macht seine Taten den Nationen kund!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Lobsingt von ihm! Lobt ihn! Erzählt von seinen Wundern all!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
In seinem heiligen Namen rühmet euch! Von Herzen freue sich, wer nach dem Herrn sucht!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Verlanget nach dem Herrn und seiner Herrlichkeit! Stets sucht sein Angesicht!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenkt der Wunder, die er tat, der Zeichen, seiner Richtersprüche!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Geschlecht du, seines Knechtes Abraham, ihr Söhne Jakobs, seines Auserwählten! -
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Der Herr ist unser Gott, und auf der ganzen Erde gelten seine Urteilssprüche.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
In Ewigkeit gedenkt er seines Bundes und seines Wortes, das er sprach, ins tausendste Geschlecht,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
des Bunds, den er mit Abraham geschlossen für Israel als einen ewigen Bund,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
den er für Jakob als ein Recht bestätigt, und seines Eides, den er Isaak zugeschworen.
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
"Dir", sprach er, "geb' ich Kanaan, als euer zugemessen Erbe." -
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Noch klein war damals ihre Zahl, noch winzig klein und fremd darin.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Sie wanderten von einem Heidenvolk zum andern, von einem Reich zu einer andern Nation.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Er gab nicht zu, daß jemand sie bedrückte; er warnte ihretwegen Könige:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
"Vergreift euch nicht an den von mir Gesalbten! Fügt keinen Schaden meinen Sehern zu!" -
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Er rief alsdann ins Land den Hunger, jedwede Brotesstütze brechend.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Er sandte einen Mann vor ihnen her; zum Sklaven ward Joseph verkauft.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
in Fesseln zwang man seine Füße; in Eisen ward sein Hals gelegt,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
bis in Erfüllung ging, was er verheißen, und ihn der Spruch des Herrn bewährte.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Da ließ der König ihn entfesseln; der Völkerherrscher ließ ihn frei.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Er machte ihn zum Herrn in seinem Hause und zum Verwalter über all sein Gut,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
daß er nach seinem Sinne seine Fürsten lenkte und seine Ältesten belehrte. -
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Alsdann kam nach Ägypten Israel, und Jakob ward ein Gast im Lande Chams.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Er machte fruchtbar dort sein Volk, für seine Feinde allzu zahlreich.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Nun wandte er ihr Herz zum Hasse wider Gottes Volk, zur Arglist gegen seine Diener.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Er sandte Moses, seinen Diener, und Aaron, den er sich erkoren.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Sie zeigten ihnen seine Wunder und taten Zeichen in dem Lande Chams.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er sandte Finsternis, und dunkel ward's; doch achteten sie nicht auf seinen Wink.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Er wandelte in Blut ihr Wasser, und ihre Fische ließ er sterben.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Er ließ ihr Land von Fröschen wimmeln bis in die Kammern ihrer Könige.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Er sprach; da kam ein Fliegenschwarm und Mücken in ihr ganz Gebiet.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Für Regen gab er ihnen Hagel und Feuerflammen auf ihr Land,
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
schlug ihren Weinstock, ihren Feigenbaum darnieder. zersplitterte die Bäume all in ihren Grenzen.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Er sprach; da kamen Heuschrecken und Ungeziefer ohne Zahl.
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Sie fraßen alles Gras in ihrem Land und fraßen ihre Feldfrucht ab.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
In ihrem Lande schlug er alle Erstgeburt, die Erstlinge all ihrer Kraft. -
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Er führte sie mit Gold und Silber aus dem Lande, und unter seinen Stämmen war kein Müder.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Ägypten ward ob ihres Wegzugs froh; denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er breitete zum Schirme eine Wolke aus und Feuer, um bei Nacht zu leuchten.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Auf ihre Bitte ließ er Wachteln kommen und schenkte ihnen Himmelsspeise zur Genüge.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Er öffnete den Fels, daß Wasser flossen, in dürrem Lande Ströme rieselten.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Denn er gedachte seines heiligen Wortes und seines Dieners Abraham.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
So führte er sein Volk mit Jubel fort, mit Jauchzen seine Auserwählten.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Der Heiden Länder gab er ihnen, ließ sie die Frucht des Völkerfleißes erben,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
auf daß sie seine Rechte hielten, und seine Lehren treu bewahrten. Alleluja!
