תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
[Vergl. 1. Chron. 16,8-22] N Preiset [O. Danket] Jehova, rufet an seinen Namen, machet kund unter den Völkern seine Taten!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Singet ihm, singet ihm Psalmen; sinnet über alle [O. redet von allen] seine Wunderwerke!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Rühmet euch seines heiligen Namens! es freue sich das Herz derer, die Jehova suchen!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Trachtet nach Jehova und seiner Stärke, suchet sein Angesicht beständig!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Gedenket seiner Wunderwerke, die er getan hat, seiner Wunderzeichen und der Gerichte [O. Urteile, Rechte] seines Mundes!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Du Same Abrahams, seines Knechtes, [O. sein Knecht] ihr Söhne Jakobs, seine Auserwählten!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Er, Jehova, ist unser Gott; seine Gerichte sind auf der ganzen Erde.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Er gedenkt ewiglich seines Bundes, des Wortes, das er geboten hat auf tausend Geschlechter hin,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
Den er gemacht hat mit Abraham, und seines Eides, den er Isaak geschworen hat. [W. seines Eides an Isaak]
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Und er stellte ihn Jakob zur Satzung, Israel zum ewigen Bunde,
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
Indem er sprach: Dir will ich das Land Kanaan geben als Schnur eures Erbteils;
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Als sie ein zählbares Häuflein [Eig. eine zählbare Mannschaft] waren, gar wenige und Fremdlinge darin;
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Und als sie wanderten von Nation zu Nation, von einem Reiche zu einem anderen Volke.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Er ließ keinem Menschen zu, sie zu bedrücken, und ihretwegen strafte er Könige:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
"Tastet meine Gesalbten nicht an, und meinen Propheten tut nichts Übles!"
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Und er rief eine Hungersnot über das Land herbei; jede Stütze des Brotes zerbrach er.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Er sandte einen Mann vor ihnen her, Joseph wurde zum Knechte verkauft.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Man preßte seine Füße in den Stock, [Eig. in das Fußeisen] er [W. seine Seele] kam in das Eisen.
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Bis zur Zeit, da sein Wort eintraf; das Wort Jehovas läuterte ihn. [O. ihn geläutert hatte]
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Der König sandte hin und ließ ihn los, der Herrscher über Völker, und befreite ihn;
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus, und zum Herrscher über all sein Besitztum,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Um seine Fürsten zu fesseln nach seiner Lust, und daß er seine Ältesten Weisheit lehre.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Und Israel kam nach Ägypten, und Jakob hielt sich auf im Lande Hams.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Und er machte sein Volk sehr fruchtbar, und machte es stärker [O. zahlreicher] als seine Bedränger.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Er wandelte ihr Herz, sein Volk zu hassen, Arglist zu üben an seinen Knechten.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er auserwählt hatte.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Sie taten unter ihnen seine Zeichen, und Wunder im Lande Hams.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Er sandte Finsternis und machte finster; und sie waren nicht widerspenstig gegen seine Worte.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Er verwandelte ihre Wasser in Blut, und ließ sterben ihre Fische.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Es wimmelte ihr Land von Fröschen, in den Gemächern ihrer Könige.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Er sprach, und es kamen Hundsfliegen, Stechmücken in alle ihre Grenzen.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Er gab ihnen Hagel als Regen, flammendes Feuer in ihrem Lande;
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Und er schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume, und zerbrach die Bäume ihres Landes. [Eig. ihrer Grenzen]
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Er sprach, und es kamen Heuschrecken und Grillen [Eig. Abfresser; eine Heuschreckenart] ohne Zahl;
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Und sie fraßen alles Kraut in ihrem Lande und fraßen die Frucht ihres Bodens.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Und er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, die Erstlinge all ihrer Kraft.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Und er führte sie heraus mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Froh war Ägypten, daß [O. als] sie auszogen; denn ihr Schrecken war auf sie gefallen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Er breitete eine Wolke aus zur Decke, und ein Feuer, die Nacht zu erleuchten.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
Sie forderten, und er ließ Wachteln kommen; und mit Himmelsbrot sättigte er sie.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Er öffnete den Felsen, und es flossen Wasser heraus; sie liefen in den dürren Örtern wie ein Strom.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Denn er gedachte seines heiligen Wortes, Abrahams, seines Knechtes;
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Und er führte sein Volk heraus mit Freuden, mit Jubel seine Auserwählten.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Und er gab ihnen die Länder der Nationen, und die Mühe [d. h. das mühsam Errungene] der Völkerschaften nahmen sie in Besitz;
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
Damit sie seine Satzungen beobachteten und seine Gesetze bewahrten. Lobet Jehova! [Hallelujah!]
