תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Célébrez l'Éternel, invoquez son nom; Faites connaître parmi les nations ses grandes oeuvres!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Chantez, psalmodiez en son honneur; Parlez de toutes ses merveilles!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Glorifiez-vous de son saint nom; Que ceux dont le coeur recherche l'Éternel se réjouissent!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Implorez l'Éternel et son puissant secours; Recherchez continuellement sa présence!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Souvenez-vous des merveilles qu'il a faites, De ses miracles, et des jugements que sa bouche a prononcés,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
vous, descendants d'Abraham, son serviteur, Enfants de Jacob, ses élus!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
C'est lui, l'Éternel, qui est notre Dieu; Ses jugements s'exercent sur toute la terre.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Il se souvient à jamais de son alliance, De la parole qu'il a donnée pour mille générations,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
De la promesse qu'il a faite à Abraham, Du serment qu'il a fait à Isaac,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Et qu'il a confirmé à Jacob comme une loi, A Israël comme une alliance éternelle,
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
En disant: «Je te donnerai le pays de Canaan; C'est là votre part d'héritage.»
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Ils n'étaient alors qu'une poignée d'hommes. Peu nombreux et étrangers dans le pays,
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Allant de nation en nation. Et d'un royaume à un autre.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
L'Éternel ne permit à personne de les opprimer; Il châtia des rois à cause d'eux:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
«Ne touchez pas à ceux que j'ai oints, dit-il. Et ne faites pas de mal à mes prophètes!»
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Il appela sur la terre la famine, Et priva son peuple de toute subsistance.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Il envoya un homme pour précéder Israël: Joseph fut vendu comme esclave.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
On lui serra les pieds dans des entraves, Et il fut jeté dans les fers,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Jusqu'au jour où ce qu'il avait dit arriva, Et où la parole de l'Eternel montra ce qu'il était.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Alors le roi envoya délivrer Joseph; Le dominateur des peuples le fit élargir.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Il l'établit seigneur de sa maison Et gouverneur de tous ses biens,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Pour commander en maître à ses princes Et enseigner à ses anciens la sagesse.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Alors Israël vint en Egypte; Jacob séjourna dans le pays de Cham.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Dieu multiplia son peuple d'une façon prodigieuse, Et le rendit plus puissant que ses oppresseurs.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Puis il changea le coeur des Égyptiens, qui haïrent son peuple Et traitèrent avec perfidie ses serviteurs.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Il envoya Moïse, son serviteur, Et Aaron qu'il avait élu.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Sur son ordre, ils accomplirent au milieu d'eux des prodiges Et des miracles dans le pays de Cham.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Ils firent surgir les ténèbres de la nuit, Pour ne pas désobéir à sa parole.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Dieu changea, leurs fleuves en sang. Et il en fit mourir les poissons.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Leur terre fourmilla de grenouilles. Jusque dans les chambres de leurs rois.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Il dit; et l'on vit paraître des insectes. Des moustiques, dans tout leur territoire.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Au lieu de pluie, il leur envoya de la grêle. Et des flammes de feu dans tout leur pays.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, Et il mit en pièces les arbres de leur territoire.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Il dit; et l'on vit des sauterelles, Des criquets sans nombre,
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Qui dévorèrent toute l'herbe de leurs champs, Qui ravagèrent les fruits de leur sol.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Il frappa dans leur pays tous les premiers-nés, Prémices de leur virilité.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Puis Dieu fit sortir les Israélites, chargés d'argent et d'or. Et aucun d'eux, parmi les tribus, ne resta en arrière.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Les Égyptiens se réjouirent de leur départ; Car la frayeur s'était emparée d'eux.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
L'Éternel étendit la nuée pour couvrir les enfants d'Israël, Ainsi que la colonne de feu pour les éclairer pendant la nuit.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
A leur demande, il fit venir des cailles, Et il les rassasia du pain des cieux.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Il ouvrit le rocher, et les eaux en jaillirent: Elles coulèrent à travers le désert, comme un fleuve;
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Car il se souvenait de sa parole sainte. Et d'Abraham, son serviteur.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Il fit avancer son peuple au milieu des cris d'allégresse, Et ses élus au milieu des chants de triomphe.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Il leur donna les terres des nations, Et il leur abandonna les fruits du labeur des peuples,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
A condition qu'ils garderaient ses commandements Et pratiqueraient ses lois. Louez l'Éternel!
