< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Célébrez l'Éternel; invoquez son nom; faites connaître parmi les peuples ses hauts faits!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Chantez-lui, psalmodiez-lui; parlez de toutes ses merveilles!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Glorifiez-vous de son saint nom; que le cœur de ceux qui cherchent l'Éternel se réjouisse!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Recherchez l'Éternel et sa force; cherchez continuellement sa face!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Souvenez-vous des merveilles qu'il a faites, de ses miracles et des jugements de sa bouche;
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Vous, postérité d'Abraham, son serviteur, enfants de Jacob, ses élus!
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
C'est lui, l'Éternel, qui est notre Dieu; ses jugements sont sur toute la terre.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Il se souvient à jamais de son alliance, de sa promesse établie pour mille générations;
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
Du traité qu'il fit avec Abraham, et du serment qu'il fit à Isaac,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Et qu'il a confirmé à Jacob pour être un statut, à Israël pour être une alliance éternelle,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
Disant: Je te donnerai le pays de Canaan; c'est le lot de votre héritage;
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Lorsqu'ils n'étaient qu'une poignée de gens, peu nombreux et étrangers dans le pays,
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Allant de nation en nation, et d'un royaume vers un autre royaume.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Il ne permit à personne de les opprimer, et il châtia des rois à cause d'eux,
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
Disant: Ne touchez pas à mes oints, et ne faites point de mal à mes prophètes!
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Il appela sur la terre la famine, et rompit tout l'appui du pain.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
II envoya devant eux un homme; Joseph fut vendu comme esclave.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
On lui serra les pieds dans des ceps, et sa vie fut mise dans les fers;
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Jusqu'au temps où ce qu'il avait dit arriva, où la parole de l'Éternel le fit connaître.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Le roi l'envoya délivrer; le dominateur des peuples le fit élargir.
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Il l'établit seigneur de sa maison, et gouverneur de tous ses biens;
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Pour enchaîner à son gré ses princes, et enseigner à ses anciens la sagesse.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Alors Israël vint en Égypte; Jacob séjourna au pays de Cham.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Dieu fit fort multiplier son peuple, et le rendit plus puissant que ses oppresseurs.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Puis il changea leur cœur, tellement qu'ils haïrent son peuple, et agirent perfidement contre ses serviteurs.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Il envoya Moïse, son serviteur, Aaron qu'il avait élu.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Ils opérèrent au milieu d'eux ses prodiges, et des miracles dans le pays de Cham.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Il envoya des ténèbres, et produisit l'obscurité; et ils ne furent pas rebelles à sa parole.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Il changea leurs eaux en sang, et fit mourir leurs poissons.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Leur terre fourmilla de grenouilles, jusque dans les chambres de leurs rois.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Il parla, et des insectes vinrent, des moucherons dans tout leur territoire.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Il leur donna pour pluie de la grêle, des flammes de feu sur leur pays.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, et brisa les arbres de leur territoire.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Il parla, et des sauterelles vinrent, des insectes rongeurs sans nombre,
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Qui dévorèrent toute l'herbe de leur pays, qui dévorèrent les fruits de leurs champs.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Il frappa tous les premiers-nés dans leur pays, toutes les prémices de leur force.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Puis il les fit sortir avec de l'argent et de l'or; et dans leurs tribus il n'y eut personne qui chancelât.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
L'Égypte se réjouit à leur départ, car la frayeur d'Israël les avait saisis.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Il étendit la nuée pour les couvrir, et le feu pour les éclairer de nuit.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
A leur demande, il fit venir des cailles; et il les rassasia du pain des cieux.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Il ouvrit le rocher, et les eaux coulèrent; elles coururent, par les lieux secs, comme un fleuve.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Car il se souvenait de sa parole sainte, et d'Abraham, son serviteur.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Et il fit sortir son peuple avec allégresse, ses élus avec des chants de joie.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Il leur donna les terres des nations, et ils possédèrent le travail des peuples;
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
Afin qu'ils gardassent ses ordonnances, et qu'ils observassent ses lois. Louez l'Éternel!