תהילים 105
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Louez l’Éternel, invoquez son nom! Faites connaître parmi les peuples ses hauts faits!
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Chantez, chantez en son honneur! Parlez de toutes ses merveilles!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Glorifiez-vous de son saint nom! Que le cœur de ceux qui cherchent l’Éternel se réjouisse!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Ayez recours à l’Éternel et à son appui, Cherchez continuellement sa face!
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Souvenez-vous des prodiges qu’il a faits, De ses miracles et des jugements de sa bouche,
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Postérité d’Abraham, son serviteur, Enfants de Jacob, ses élus!
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
L’Éternel est notre Dieu; Ses jugements s’exercent sur toute la terre.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Il se rappelle à toujours son alliance, Ses promesses pour mille générations,
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
L’alliance qu’il a traitée avec Abraham, Et le serment qu’il a fait à Isaac;
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Il l’a érigée pour Jacob en loi, Pour Israël en alliance éternelle,
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
Disant: Je te donnerai le pays de Canaan Comme héritage qui vous est échu.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Ils étaient alors peu nombreux, Très peu nombreux, et étrangers dans le pays,
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Et ils allaient d’une nation à l’autre Et d’un royaume vers un autre peuple;
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Mais il ne permit à personne de les opprimer, Et il châtia des rois à cause d’eux:
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
Ne touchez pas à mes oints, Et ne faites pas de mal à mes prophètes!
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Il appela sur le pays la famine, Il coupa tout moyen de subsistance.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Il envoya devant eux un homme: Joseph fut vendu comme esclave.
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
On serra ses pieds dans des liens, On le mit aux fers,
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Jusqu’au temps où arriva ce qu’il avait annoncé, Et où la parole de l’Éternel l’éprouva.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Le roi fit ôter ses liens, Le dominateur des peuples le délivra.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Il l’établit seigneur sur sa maison, Et gouverneur de tous ses biens,
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Afin qu’il pût à son gré enchaîner ses princes, Et qu’il enseignât la sagesse à ses anciens.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Alors Israël vint en Égypte, Et Jacob séjourna dans le pays de Cham.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Il rendit son peuple très fécond, Et plus puissant que ses adversaires.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Il changea leur cœur, au point qu’ils haïrent son peuple Et qu’ils traitèrent ses serviteurs avec perfidie.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
Il envoya Moïse, son serviteur, Et Aaron, qu’il avait choisi.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Ils accomplirent par son pouvoir des prodiges au milieu d’eux, Ils firent des miracles dans le pays de Cham.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Il envoya des ténèbres et amena l’obscurité, Et ils ne furent pas rebelles à sa parole.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Il changea leurs eaux en sang, Et fit périr leurs poissons.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Le pays fourmilla de grenouilles, Jusque dans les chambres de leurs rois.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Il dit, et parurent les mouches venimeuses, Les poux sur tout leur territoire.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Il leur donna pour pluie de la grêle, Des flammes de feu dans leur pays.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, Et brisa les arbres de leur contrée.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Il dit, et parurent les sauterelles, Des sauterelles sans nombre,
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
Qui dévorèrent toute l’herbe du pays, Qui dévorèrent les fruits de leurs champs.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Il frappa tous les premiers-nés dans leur pays, Toutes les prémices de leur force.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Il fit sortir son peuple avec de l’argent et de l’or, Et nul ne chancela parmi ses tribus.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Les Égyptiens se réjouirent de leur départ, Car la terreur qu’ils avaient d’eux les saisissait.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Il étendit la nuée pour les couvrir, Et le feu pour éclairer la nuit.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
A leur demande, il fit venir des cailles, Et il les rassasia du pain du ciel.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Il ouvrit le rocher, et des eaux coulèrent; Elles se répandirent comme un fleuve dans les lieux arides.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Car il se souvint de sa parole sainte, Et d’Abraham, son serviteur.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Il fit sortir son peuple dans l’allégresse, Ses élus au milieu des cris de joie.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
Il leur donna les terres des nations, Et ils possédèrent le fruit du travail des peuples,
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
Afin qu’ils gardassent ses ordonnances, Et qu’ils observassent ses lois. Louez l’Éternel!
