< תהילים 105 >

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו 1
Célébrez Yahweh, invoquez son nom, faites connaître parmi les nations ses grandes œuvres.
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו 2
Chantez-le, célébrez-le! Proclamez toutes ses merveilles.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה 3
Glorifiez-vous de son saint nom; joyeux soit le cœur de ceux qui cherchent Yahweh!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד 4
Cherchez Yahweh et sa force, ne cessez pas de chercher sa face.
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו 5
Souvenez-vous des merveilles qu’il a opérées, de ses prodiges et des jugements sortis de sa bouche,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו 6
race d’Abraham, son serviteur, enfants de Jacob, ses élus.
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו 7
Lui, Yahweh, est notre Dieu; ses jugements atteignent toute la terre.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור 8
Il se souvient éternellement de son alliance, de la parole qu’il a affirmée pour mille générations,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק 9
de l’alliance qu’il a contractée avec Abraham, et du serment qu’il a fait à Isaac.
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם 10
Il l’a érigé pour Jacob en loi, pour Israël en alliance éternelle,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם 11
disant: « Je te donnerai le pays de Canaan comme la part de ton héritage. »
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה 12
Comme ils étaient alors en petit nombre, peu nombreux et étrangers dans le pays,
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר 13
qu’ils allaient d’une nation à l’autre, et d’un royaume vers un autre peuple,
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים 14
il ne permit à personne de les opprimer, et il châtia les rois à cause d’eux:
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו 15
« Ne touchez pas à mes oints, et ne faites pas de mal à mes prophètes! »
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר 16
Il appela la famine sur le pays, il les priva du pain qui les soutenait.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף 17
Il envoya devant eux un homme: Joseph fut vendu comme esclave.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו 18
On serra ses pieds dans des liens, on le jeta dans les fers,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו 19
jusqu’au jour où s’accomplit sa prédiction, et où la parole de Dieu le justifia.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו 20
Le roi envoya ôter ses liens, le souverain des peuples le mit en liberté.
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו 21
Il l’établit seigneur sur sa maison, et gouverneur de tous ses domaines,
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם 22
afin de lier les princes, selon son gré, et pour enseigner la sagesse à ses anciens.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם 23
Alors Israël vint en Égypte, et Jacob séjourna dans le pays de Cham.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו 24
Dieu accrut grandement son peuple, et le rendit plus puissant que ses oppresseurs.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו 25
Il changea leur cœur, au point qu’ils haïrent son peuple, et usèrent de perfidie envers ses serviteurs.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו 26
Il envoya Moïse, son serviteur, et Aaron qu’il avait choisi.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם 27
Ils accomplirent ses prodiges parmi eux, ils firent des miracles dans le pays de Cham.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) 28
Il envoya des ténèbres et il fit la nuit, et ils ne furent pas rebelles à sa parole.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם 29
Il changea leurs eaux en sang, et fit périr leurs poissons.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם 30
Leur pays fourmilla de grenouilles, jusque dans les chambres de leurs rois.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם 31
Il dit, et vint une nuée d’insectes, des moucherons sur tout leur territoire.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם 32
Il leur donna pour pluie de la grêle, des flammes de feu dans leur pays.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם 33
Il frappa leurs vignes et leurs figuiers, et brisa les arbres de leur contrée.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר 34
Il dit, et arriva la sauterelle, des sauterelles sans nombre;
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם 35
elle dévorèrent toute l’herbe de leur pays, elles dévorèrent les produits de leurs champs.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם 36
Il frappa tous les premiers-nés de leurs pays, les prémices de toute leur vigueur.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל 37
Il fit sortir son peuple avec de l’argent et de l’or, et nul dans ses tribus ne chancela.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם 38
Les Egyptiens se réjouirent de leur départ, car la crainte d’Israël les avait saisis.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה 39
Il étendit la nuée pour les couvrir, et le feu pour les éclairer la nuit.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם 40
A leur demande, il fit venir des cailles, et il les rassasia du pain du ciel.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר 41
Il ouvrit le rocher, et des eaux jaillirent; elles coulèrent comme un fleuve dans le désert.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו 42
Car il se souvint de sa parole sainte, d’Abraham, son serviteur.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו 43
Il fit sortir son peuple dans l’allégresse, ses élus au milieu des cris de joie.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו 44
Il leur donna les terres des nations, et ils possédèrent le fruit du travail des peuples,
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה 45
à la condition de garder ses préceptes, et d’observer ses lois. Alleluia!

< תהילים 105 >