< תהילים 105 >
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו | 1 |
Oslavujte Hospodina, ohlašujte jméno jeho, oznamujte mezi národy skutky jeho.
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו | 2 |
Zpívejte jemu, žalmy prozpěvujte jemu, rozmlouvejte o všech divných skutcích jeho.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה | 3 |
Chlubte se jménem svatým jeho; vesel se srdce těch, kteříž hledají Hospodina.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד | 4 |
Hledejte Hospodina a síly jeho, hledejte tváři jeho ustavičně.
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו | 5 |
Rozpomínejte se na divné skutky jeho, kteréž činil, na zázraky jeho a na soudy úst jeho,
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו | 6 |
Símě Abrahamovo, služebníka jeho, synové Jákobovi, vyvolení jeho.
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו | 7 |
Onť jest Hospodin Bůh náš, na vší zemi soudové jeho.
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור | 8 |
Pamatuje věčně na smlouvu svou, na slovo, kteréž přikázal až do tisíce pokolení,
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק | 9 |
Kteréž upevnil s Abrahamem, a na přísahu svou učiněnou Izákovi.
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם | 10 |
Nebo ji utvrdil Jákobovi za ustanovení, Izraelovi za smlouvu věčnou,
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם | 11 |
Pravě: Tobě dám zemi Kananejskou za podíl dědictví vašeho,
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה | 12 |
Ješto jich byl malý počet, malý počet, a ještě v ní byli pohostinu.
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר | 13 |
Přecházeli zajisté z národu do národu, a z království k jinému lidu.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים | 14 |
Nedopustil žádnému ublížiti jim, ano i krále pro ně trestal, řka:
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו | 15 |
Nedotýkejte se pomazaných mých, a prorokům mým nečiňte nic zlého.
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר | 16 |
Když přivolav hlad na zemi, všecku hůl chleba polámal,
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף | 17 |
Poslal před nimi muže znamenitého, jenž za služebníka prodán byl, totiž Jozefa.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו | 18 |
Jehož nohy sevřeli pouty, železa podniknouti musil,
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו | 19 |
Až do toho času, když se zmínka stala o něm; řeč Hospodinova zkusila ho.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו | 20 |
Poslav král, propustiti ho rozkázal, panovník lidu svobodna ho učinil.
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו | 21 |
Ustanovil ho pánem domu svého, a panovníkem všeho vládařství svého,
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם | 22 |
Aby vládl i knížaty jeho podlé své líbosti, a starce jeho vyučoval moudrosti.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם | 23 |
Potom všel Izrael do Egypta, a Jákob pohostinu byl v zemi Chamově.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו | 24 |
Kdež rozmnožil Bůh lid svůj náramně, a učinil, aby silnější byl nad nepřátely své.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו | 25 |
Změnil mysl těchto, aby v nenávisti měli lid jeho, a aby ukládali lest o služebnících jeho.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו | 26 |
I poslal Mojžíše slouhu svého, a Arona, kteréhož vyvolil.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם | 27 |
Kteříž předložili jim slova znamení jeho a zázraků v zemi Chamově.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) | 28 |
Poslal tmu, a zatmělo se, aniž odporná byla slovu jeho.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם | 29 |
Obrátil vody jejich v krev, a zmořil ryby v nich.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם | 30 |
Vydala země jejich množství žab, i v pokoleních králů jejich.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם | 31 |
Řekl, i přišla směsice žížal, a stěnice na všecky končiny jejich.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם | 32 |
Dal místo deště krupobití, oheň hořící na zemi jejich,
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם | 33 |
Tak že potloukl réví jejich i fíkoví jejich, a zpřerážel dříví v krajině jejich.
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר | 34 |
Řekl, i přišly kobylky a chroustů nesčíslné množství.
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם | 35 |
I sežrali všelikou bylinu v krajině jejich, a pojedli úrody země jejich.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם | 36 |
Nadto pobil všecko prvorozené v zemi jejich, počátek všeliké síly jejich.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל | 37 |
Tedy vyvedl své s stříbrem a zlatem, aniž byl v pokoleních jejich, ješto by se poklesl.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם | 38 |
Veselili se Egyptští, když tito vycházeli; nebo byl připadl na ně strach Izraelských.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה | 39 |
Roztáhl oblak k zastírání jich, a oheň k osvěcování noci.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם | 40 |
K žádosti přivedl křepelky, a chlebem nebeským sytil je.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר | 41 |
Otevřel skálu, i tekly vody, a odcházely přes vyprahlá místa jako řeka.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו | 42 |
Nebo pamětliv byl na slovo svatosti své, k Abrahamovi služebníku svému mluvené.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו | 43 |
Protož vyvedl lid svůj s radostí, s prozpěvováním vyvolené své.
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו | 44 |
A dal jim země pohanů, a tak úsilí národů dědičně obdrželi,
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה | 45 |
Aby zachovávali ustanovení jeho, a práv jeho ostříhali. Halelujah.