תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Lova HERREN, min själ. HERRE, min Gud, du är hög och stor, i majestät och härlighet är du klädd.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Du höljer dig i ljus såsom i en mantel, du spänner ut himmelen såsom ett tält;
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
du timrar på vattnen dina salar, molnen gör du till din vagn, och du far fram på vindens vingar.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Du gör vindar till dina sändebud, eldslågor till dina tjänare.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Du grundade jorden på hennes fästen, så att hon icke vacklar till evig tid.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Med djupet betäckte du henne såsom med en klädnad; uppöver bergen stodo vattnen.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Men för din näpst flydde de; för ljudet av ditt dunder hastade de undan.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Berg höjde sig, och dalar sänkte sig, på den plats som du hade bestämt för dem.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
En gräns satte du, som vattnen ej fingo överskrida, så att de icke åter skulle betäcka jorden.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Du lät källor flyta fram i dalarna, mellan bergen togo de sin väg.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
De vattna alla markens djur, vildåsnorna släcka i dem sin törst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Vid dem bo himmelens fåglar, från trädens grenar höja de sin röst.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Du vattnar bergen från dina salar, jorden mättas av den frukt du skapar.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Du låter gräs skjuta upp för djuren och örter till människans tjänst. Så framalstrar du bröd ur jorden
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
och vin, som gläder människans hjärta; så gör du hennes ansikte glänsande av olja, och brödet styrker människans hjärta.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
HERRENS träd varda ock mättade, Libanons cedrar, som han har planterat;
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
fåglarna bygga där sina nästen, hägern gör sitt bo i cypresserna.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Stenbockarna hava fått de höga bergen, klyftorna är klippdassarnas tillflykt.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Du gjorde månen till att bestämma tiderna; solen vet stunden då den skall gå ned.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Du sänder mörker, och det bliver natt; då komma alla skogens djur i rörelse,
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
de unga lejonen ryta efter rov och begära sin föda av Gud.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Solen går upp; då draga de sig tillbaka och lägga sig ned i sina kulor.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Människan går då ut till sin gärning och till sitt arbete intill aftonen.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Huru mångfaldiga äro icke dina verk, o HERRE! Med vishet har du gjort dem alla. Jorden är full av vad du har skapat.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Se ock havet, det stora ock vida: ett tallöst vimmel rör sig däri, djur både stora och små.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Där gå skeppen sin väg fram, Leviatan, som du har skapat att leka däri.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Alla vänta de efter dig, att du skall giva dem deras mat i rätt tid.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Du giver dem, då samla de in; du upplåter din hand, då varda de mättade med goda håvor.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Du fördöljer ditt ansikte, då förskräckas de; du tager bort deras ande, då förgås de och vända åter till sitt stoft igen.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Du sänder ut din ande, då varda de skapade, och du förnyar jordens anlete.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
HERRENS ära förblive evinnerligen; må HERREN glädja sig över sina verk,
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
han som skådar på jorden, och hon bävar, han som rör vid bergen, och de ryka.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Jag vill sjunga till HERRENS ära, så länge jag lever; jag vill lovsjunga min Gud, så länge jag är till.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Mitt tal behage honom väl; må jag själv få glädja mig i HERREN.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Men må syndare försvinna ifrån jorden och inga ogudaktiga mer vara till. Lova HERREN, min själ Halleluja!
