תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Ipsi David. Benedic anima mea Domino: Domine Deus meus magnificatus es vehementer. Confessionem, et decorem induisti:
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
amictus lumine sicut vestimento: Extendens cælum sicut pellem:
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
qui tegis aquis superiora eius. Qui ponis nubem ascensum tuum: qui ambulas super pennas ventorum.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Qui facis angelos tuos, spiritus: et ministros tuos ignem urentem.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Qui fundasti terram super stabilitatem suam: non inclinabitur in sæculum sæculi.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Abyssus, sicut vestimentum, amictus eius: super montes stabunt aquæ.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Ab increpatione tua fugient: a voce tonitrui tui formidabunt.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Ascendunt montes: et descendunt campi in locum, quem fundasti eis.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Terminum posuisti, quem non transgredientur: neque convertentur operire terram.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Qui emittis fontes in convallibus: inter medium montium pertransibunt aquæ.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Potabunt omnes bestiæ agri: expectabunt onagri in siti sua.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Super ea volucres cæli habitabunt: de medio petrarum dabunt voces.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Rigans montes de superioribus suis: de fructu operum tuorum satiabitur terra:
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Producens fœnum iumentis, et herbam servituti hominum: Ut educas panem de terra:
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
et vinum lætificet cor hominis: Ut exhilaret faciem in oleo: et panis cor hominis confirmet.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Saturabuntur ligna campi, et cedri Libani, quas plantavit:
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
illic passeres nidificabunt. Herodii domus dux est eorum:
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
montes excelsi cervis: petra refugium herinaciis.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Fecit lunam in tempora: sol cognovit occasum suum.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Posuisti tenebras, et facta est nox: in ipsa pertransibunt omnes bestiæ silvæ.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Catuli leonum rugientes, ut rapiant, et quærant a Deo escam sibi.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Ortus est sol, et congregati sunt: et in cubilibus suis collocabuntur.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Exibit homo ad opus suum: et ad operationem suam usque ad vesperum.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Quam magnificata sunt opera tua Domine! omnia in sapientia fecisti: impleta est terra possessione tua.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Hoc mare magnum, et spatiosum manibus: illic reptilia, quorum non est numerus. Animalia pusilla cum magnis:
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
illic naves pertransibunt. Draco iste, quem formasti ad illudendum ei:
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
omnia a te expectant ut des illis escam in tempore.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Dante te illis, colligent: aperiente te manum tuam, omnia implebuntur bonitate.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Avertente autem te faciem, turbabuntur: auferes spiritum eorum, et deficient, et in pulverem suum revertentur.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Emittes Spiritum tuum, et creabuntur: et renovabis faciem terræ.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Sit gloria Domini in sæculum: lætabitur Dominus in operibus suis:
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Qui respicit terram, et facit eam tremere: qui tangit montes, et fumigant.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Cantabo Domino in vita mea: psallam Deo meo quamdiu sum.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Iucundum sit ei eloquium meum: ego vero delectabor in Domino.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Deficiant peccatores a terra, et iniqui ita ut non sint: benedic anima mea Domino.
