תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Lobe den HERRN, meine Seele! HERR, mein Gott, du bist sehr groß; mit Pracht und Majestät bist du angetan,
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
du, der in Licht sich hüllt wie in ein Gewand, der den Himmel ausspannt wie ein Zelt,
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
der sich seinen Söller zimmert aus Wasser, Wolken zu seinem Wagen macht und auf den Fittichen des Windes einherfährt,
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
der Winde zu seinen Boten macht, Feuerflammen zu seinen Dienern.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Er hat die Erde auf ihre Grundfesten gestützt, daß sie nimmermehr wanken wird.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Mit der Flut decktest du sie wie mit einem Kleid; die Wasser standen über den Bergen;
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
aber vor deinem Schelten flohen sie, von deiner Donnerstimme wurden sie verscheucht.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Berge stiegen empor, Täler senkten sich zu dem Ort, welchen du ihnen gesetzt hast.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Du hast den Wassern eine Grenze gesetzt, die sie nicht überschreiten sollen; sie dürfen die Erde nicht wiederum bedecken.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Du lässest Quellen entspringen in den Tälern; sie fließen zwischen den Bergen hin;
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
sie tränken alle Tiere des Feldes; die Wildesel löschen ihren Durst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Über ihnen wohnen die Vögel des Himmels; die lassen aus dem Dickicht ihre Stimme erschallen.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Du tränkst die Berge von deinem Söller herab; von der Frucht deiner Werke wird die Erde satt.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Du lässest Gras wachsen für das Vieh und Pflanzen, die der Mensch bearbeiten soll, um Nahrung aus der Erde zu ziehen;
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
und damit der Wein des Menschen Herz erfreue und seine Gestalt schön werde vom Öl und das Brot das Herz des Menschen stärke.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Die Bäume des HERRN trinken sich satt, die Zedern Libanons, die er gepflanzt hat,
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
woselbst die Vögel nisten und der Storch, der die Zypressen bewohnt.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Die hohen Berge sind für die Steinböcke, die Felsenklüfte sind der Klippdachsen Zuflucht.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Er hat den Mond für bestimmte Zeiten gemacht; die Sonne weiß ihren Untergang.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Schaffst du Finsternis, und wird es Nacht, so regen sich alle Tiere des Waldes.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Die jungen Löwen brüllen nach Raub und verlangen ihre Nahrung von Gott.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Geht die Sonne auf, so ziehen sie sich zurück und legen sich in ihre Höhlen;
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
der Mensch aber geht aus an sein Tagewerk, an seine Arbeit bis zum Abend.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
HERR, wie sind deiner Werke so viel! Du hast sie alle weislich geordnet, und die Erde ist voll deiner Geschöpfe.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Da ist das Meer, so groß und weit ausgedehnt; darin wimmelt es ohne Zahl, kleine Tiere samt großen;
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
da fahren die Schiffe; der Leviatan, den du gemacht hast, um darin zu spielen.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Sie alle warten auf dich, daß du ihnen ihre Speise gebest zu seiner Zeit;
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
wenn du ihnen gibst, so sammeln sie; wenn du deine Hand auftust, so werden sie mit Gut gesättigt;
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
verbirgst du dein Antlitz, so erschrecken sie; nimmst du ihren Odem weg, so vergehen sie und werden wieder zu Staub;
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
sendest du deinen Odem aus, so werden sie erschaffen, und du erneuerst die Gestalt der Erde.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Die Herrlichkeit des HERRN währe ewig! Möge der HERR Freude erleben an seinen Werken!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Blickt er die Erde an, so zittert sie; rührt er die Berge an, so rauchen sie.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Ich will dem HERRN singen mein Leben lang, meinen Gott lobpreisen, solange ich noch bin.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Möge mein Gedicht ihm wohlgefallen! Ich freue mich am HERRN.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Möchten die Sünder von der Erde vertilgt werden und die Gottlosen nicht mehr sein! Lobe den HERRN, meine Seele! Hallelujah!
