תהילים 104

1 ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת

Lobe den HERRN, meine Seele! HERR, mein Gott, du bist sehr herrlich; du bist schön und prächtig geschmückt.

2 עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה

Licht ist dein Kleid, das du anhast. Du breitest aus den Himmel wie einen Teppich;

3 המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח

du wölbest es oben mit Wasser; du fährest auf den Wolken wie auf einem Wagen und gehest auf den Fittichen des Windes

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט

der du machest deine Engel zu Winden und deine Diener zu Feuerflammen;

5 יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד

der du das Erdreich gründest auf seinen Boden, daß es bleibt immer und ewiglich.

6 תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים

Mit der Tiefe deckest du es wie mit einem Kleid, und Wasser stehen über den Bergen.

7 מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון

Aber von deinem Schelten fliehen sie, von deinem Donner fahren sie dahin.

8 יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם

Die Berge gehen hoch hervor, und die Breiten setzen sich herunter zum Ort, den du ihnen gegründet hast.

9 גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ

Du hast eine Grenze gesetzt, darüber kommen sie nicht, und müssen nicht wiederum das Erdreich bedecken.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון

Du lässest Brunnen quellen in den Gründen, daß die Wasser zwischen den Bergen hinfließen,

11 ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם

daß alle Tiere auf dem Felde trinken und das Wild seinen Durst lösche.

12 עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול

An denselben sitzen die Vögel des Himmels und singen unter den Zweigen.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ

Du feuchtest die Berge von oben her; du machest das Land voll Früchte, die du schaffest.

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ

Du lässest Gras wachsen für das Vieh und Saat zu Nutz den Menschen, daß du Brot aus der Erde bringest,

15 ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד

und daß der Wein erfreue des Menschen Herz und seine Gestalt schön werde von Öl, und das Brot des Menschen Herz stärke;

16 ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע

daß die Bäume des HERRN voll Safts stehen, die Zedern Libanons, die er gepflanzet hat.

17 אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה

Daselbst nisten die Vögel, und die Reiher wohnen auf den Tannen.

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים

Die hohen Berge sind der Gemsen Zuflucht und die Steinklüfte der Kaninchen.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו

Du machest den Mond, das Jahr danach zu teilen; die Sonne weiß ihren Niedergang.

20 תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער

Du machest Finsternis, daß Nacht wird; da regen sich alle wilden Tiere,

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם

die jungen Löwen, die da brüllen nach dem Raub und ihre Speise suchen von Gott.

22 תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון

Wenn aber die Sonne aufgehet, heben sie sich davon und legen sich in ihre Löcher.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב

So gehet denn der Mensch aus an seine Arbeit und an sein Ackerwerk bis an den Abend.

24 מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך

HERR, wie sind deine Werke so groß und viel! Du hast sie alle weislich geordnet und die Erde ist voll deiner Güter.

25 זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות

Das Meer, das so groß und weit ist, da wimmelt's ohne Zahl, beide große und kleine Tiere.

26 שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו

Daselbst gehen die Schiffe; da sind Walfische, die du gemacht hast, daß sie drinnen scherzen.

27 כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו

Es wartet alles auf dich, daß du ihnen Speise gebest zu seiner Zeit.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב

Wenn du ihnen gibst, so sammeln sie; wenn du deine Hand auftust, so werden sie mit Gut gesättiget.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון

Verbirgest du dein Angesicht, so erschrecken sie; du nimmst weg ihren Odem, so vergehen sie und werden wieder zu Staub.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה

Du lässest aus deinen Odem, so werden sie geschaffen, und verneuerst die Gestalt der Erde.

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו

Die Ehre des HERRN ist ewig; der HERR hat Wohlgefallen an seinen Werken.

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו

Er schauet die Erde an, so bebet sie; er rühret die Berge an, so rauchen sie.

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי

Ich will dem HERRN singen mein Leben lang und meinen Gott loben, solange ich bin.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה

Meine Rede müsse ihm wohlgefallen. Ich freue mich des HERRN.

35 יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה

Der Sünder müsse ein Ende werden auf Erden, und die Gottlosen nicht mehr sein! Lobe den HERRN, meine Seele! Halleluja!