תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Preise Jehova, meine Seele! Jehova, mein Gott, du bist sehr groß, mit Majestät und Pracht bist du bekleidet;
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Du, der in Licht sich hüllt wie in ein Gewand, der die Himmel ausspannt gleich einer Zeltdecke;
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
der seine Obergemächer bälkt in den Wassern, der Wolken macht zu seinem Gefährt, der da einherzieht auf den Fittichen des Windes;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
der seine Engel zu Winden macht, seine Diener zu flammendem Feuer.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Er hat die Erde gegründet auf ihre Grundfesten; sie wird nicht wanken immer und ewiglich.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Mit der Tiefe hattest du sie bedeckt wie mit einem Gewande; die Wasser standen über den Bergen.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Vor deinem Schelten flohen sie, vor der Stimme deines Donners eilten sie hinweg-
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
die Berge erhoben sich, es senkten sich die Täler an den Ort, den du ihnen festgesetzt.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Du hast ihnen eine Grenze gesetzt, die sie nicht überschreiten werden; sie werden nicht zurückkehren, die Erde zu bedecken.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Du, der Quellen entsendet in die Täler; zwischen den Bergen fließen sie dahin;
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
sie tränken alle Tiere des Feldes, die Wildesel stillen ihren Durst;
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
An denselben wohnen die Vögel des Himmels, zwischen den Zweigen hervor lassen sie ihre Stimme erschallen.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Du, der die Berge tränkt aus seinen Obergemächern; von der Frucht deiner Werke wird die Erde gesättigt.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Der Gras hervorsprossen läßt für das Vieh, und Kraut zum Dienste der Menschen: um Brot hervorzubringen aus der Erde.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
und damit Wein des Menschen Herz erfreue; um das Angesicht glänzen zu machen von Öl, und damit Brot des Menschen Herz stärke.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Es werden gesättigt die Bäume Jehovas, die Zedern des Libanon, die er gepflanzt hat,
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
woselbst die Vögel nisten; der Storch, Zypressen sind sein Haus.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Die hohen Berge sind für die Steinböcke, die Felsen eine Zuflucht für die Klippendächse.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Er hat den Mond gemacht für die bestimmten Zeiten; die Sonne weiß ihren Untergang.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Du machst Finsternis, und es wird Nacht; in ihr regen sich alle Tiere des Waldes;
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
die jungen Löwen brüllen nach Raub und fordern von Gott ihre Speise.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Die Sonne geht auf: sie ziehen sich zurück und lagern sich in ihre Höhlen.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Der Mensch geht aus an sein Werk und an seine Arbeit, bis zum Abend.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Wie viele sind deiner Werke, Jehova! Du hast sie alle mit Weisheit gemacht, voll ist die Erde deiner Reichtümer.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Dieses Meer, groß und ausgedehnt nach allen Seiten hin: daselbst wimmelt's, ohne Zahl, von Tieren klein und groß.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Daselbst ziehen Schiffe einher, der Leviathan, den du gebildet hast, um sich darin zu tummeln.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Sie alle warten auf dich, daß du ihnen ihre Speise gebest zu seiner Zeit.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Du gibst ihnen: sie sammeln ein; du tust deine Hand auf: sie werden gesättigt mit Gutem.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Du verbirgst dein Angesicht: sie erschrecken; du nimmst ihren Odem hinweg: sie hauchen aus und kehren zurück zu ihrem Staube.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Du sendest deinen Odem aus: sie werden erschaffen, und du erneuerst die Fläche des Erdbodens.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Jehovas Herrlichkeit wird ewig sein, Jehova wird sich freuen seiner Werke;
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
der die Erde anschaut, und sie bebt; er rührt die Berge an, und sie rauchen.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Singen will ich Jehova mein Leben lang, will meinem Gott Psalmen singen, solange ich bin.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Möge ihm angenehm sein mein Sinnen! Ich, ich werde mich in Jehova erfreuen.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Die Sünder werden schwinden von der Erde, und die Gesetzlosen nicht mehr sein. Preise Jehova, meine Seele! Lobet Jehova!
