תהילים 104

1 ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת

Mon âme, bénis l'Éternel! Éternel, ô mon Dieu, tu es merveilleusement grand; Tu es revêtu de splendeur et de majesté.

2 עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה

L'Éternel s'enveloppe de lumière comme d'un manteau; Il déploie les cieux comme une tente.

3 המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח

Il construit au-dessus des eaux sa demeure inaccessible; Les nuages lui servent de char; Il s'avance sur les ailes du vent.

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט

Il fait des vents ses messagers. Et des flammes de feu ses serviteurs.

5 יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד

Il a posé la terre sur ses fondements: Elle ne sera jamais ébranlée.

6 תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים

Tu l'avais enveloppée de l'abîme comme d'un vêtement; Les eaux s'étaient arrêtées sur les montagnes:

7 מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון

A ta menace, elles reculèrent! Au bruit de ton tonnerre, elles s'enfuirent épouvantées.

8 יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם

Les montagnes s'élevèrent et les vallées s'abaissèrent, A la place que tu leur avais assignée.

9 גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ

Tu as fixé à la mer une limite qu'elle ne franchira pas Elle ne reviendra plus couvrir la terre.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון

Dieu envoie des sources dans les vallons, Et elles coulent entre les montagnes.

11 ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם

Elles abreuvent toutes les bêtes des champs; Les ânes sauvages y étanchent leur soif.

12 עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול

Les oiseaux du ciel habitent sur leurs bords, Et font retentir leurs chants dans le feuillage.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ

Du haut de sa demeure, Dieu abreuve les montagnes; La terre se rassasie du fruit de ses oeuvres.

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ

Il fait germer l'herbe pour le bétail, Et les plantes pour l'usage de l'homme, Qui tire ainsi de la terre sa nourriture:

15 ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד

Le vin qui réjouit le coeur de l'homme, Et qui, mieux que l'huile, fait resplendir son visage, Ainsi que le pain qui fortifie le coeur de l'homme.

16 ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע

Les arbres de l'Éternel, les cèdres du Liban Qu'il a plantés, sont gonflés de sève.

17 אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה

Les oiseaux y bâtissent leurs nids; La cigogne fait des cyprès sa demeure.

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים

Les hautes montagnes sont l'asile des chamois, Et les rochers servent de retraite aux gerboises.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו

L'Éternel a fait la lune pour marquer les temps, Ainsi que le soleil qui connaît l'heure de son déclin.

20 תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער

Tu répands les ténèbres, et la nuit vient: Alors tous les animaux des forêts se mettent en mouvement.

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם

Les jeunes lions rugissent après leur proie Et demandent à Dieu leur pâture.

22 תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון

Puis le soleil se lève: ils se retirent, Et vont se coucher dans leurs tanières.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב

Alors l'homme sort, pour se rendre à son ouvrage Et se livrer à son travail jusqu'au soir.

24 מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך

Éternel, combien tes oeuvres sont nombreuses! Tu les as toutes faites avec sagesse; La terre est pleine de tes richesses.

25 זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות

Voici encore la grande et vaste mer! Là fourmillent, sans nombre. Des animaux petits et grands.

26 שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו

Là se promènent les navires. Et ce monstre marin que tu as créé pour se jouer dans les flots,

27 כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו

Tous ces êtres attendent de toi Que tu leur donnes, en temps opportun, leur nourriture.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב

Tu la leur donnes, et ils la recueillent; Tu ouvres ta main, et ils sont rassasiés de biens.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון

Si tu caches ta face, ils sont éperdus; Si tu leur retires le souffle, ils expirent Et retournent dans leur poussière.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה

S'ils reçoivent de nouveau ton souffle, ils revivent. Et tu renouvelles la face de la terre.

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו

Que la gloire de l'Éternel dure à toujours! Que l'Éternel se réjouisse de ses oeuvres!

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו

Il regarde la terre, et la voilà qui tremble; Il touche les montagnes, et elles se couvrent de fumée.

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי

Je chanterai à la gloire de l'Éternel, tant que je vivrai; Je psalmodierai en l'honneur de mon Dieu, tant que j'existerai.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה

Puisse mon cantique lui être agréable! Je me réjouirai en l'Éternel.

35 יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה

Que les pécheurs disparaissent de la terre. Et que les méchants n'existent plus! Mon âme, bénis l'Éternel! Louez l'Éternel!