תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Mon âme, bénis l'Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es merveilleusement grand; tu es revêtu de splendeur et de majesté.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement; il étend les cieux comme une tenture.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Il construit sa haute demeure avec les eaux; il fait des nuées son char; il se promène sur les ailes du vent.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Il fait des vents ses messagers, des flammes de feu ses serviteurs.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Il a posé la terre sur ses bases; elle est inébranlable à jamais.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un vêtement; les eaux se tenaient sur les montagnes.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
A ta menace, elles se retirèrent; au bruit de ton tonnerre, elles s'enfuirent.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Les montagnes s'élevèrent, les vallées s'abaissèrent au lieu que tu leur avais assigné.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Tu as fixé pour les eaux une borne qu'elles ne passeront pas; elles ne reviendront pas couvrir la terre.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Il envoie des sources dans les vallées, et elles courent entre les montagnes.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Elles abreuvent toutes les bêtes des champs; les ânes sauvages y étanchent leur soif.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Les oiseaux habitent sur leurs bords, faisant résonner leur voix dans le feuillage.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
De sa haute demeure, il abreuve les montagnes; la terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Il fait germer le foin pour le bétail et l'herbe pour le service de l'homme, faisant sortir la nourriture de la terre;
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
Et le vin qui réjouit le cœur de l'homme et fait resplendir son visage plus que l'huile; et le pain qui soutient le cœur de l'homme.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Les arbres de l'Éternel sont rassasiés, les cèdres du Liban qu'il a plantés.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
C'est là que les oiseaux font leurs nids; les cyprès sont la demeure de la cigogne;
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Les hautes montagnes sont pour les bouquetins; les rochers sont la retraite des lapins.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Il a fait la lune pour marquer les temps; le soleil connaît son coucher.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Tu amènes les ténèbres, et la nuit vient, où toutes les bêtes des forêts se promènent.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander à Dieu leur pâture.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Le soleil se lève; ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Alors l'homme sort à son ouvrage, et à son travail jusqu'au soir.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
O Éternel, que tes œuvres sont en grand nombre! Tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Et cette grande et vaste mer! Là sont des animaux sans nombre, gros et petits.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Là se promènent les navires, et ce Léviathan que tu as formé pour s'y jouer.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Tous, ils s'attendent à toi, pour que tu leur donnes leur nourriture en son temps.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Tu la leur donnes, et ils la recueillent; tu ouvres ta main, et ils sont rassasiés de biens.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Caches-tu ta face? ils sont éperdus; retires-tu leur souffle? ils expirent, et retournent en leur poussière.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Envoies-tu ton esprit? ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Que la gloire de l'Éternel dure à toujours! Que l'Éternel se réjouisse dans ses œuvres!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Il regarde la terre et elle tremble; il touche les montagnes et elles fument.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Je chanterai à l'Éternel tant que je vivrai; je psalmodierai à mon Dieu tant que j'existerai.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Que ma méditation lui soit agréable! Je me réjouirai en l'Éternel.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis l'Éternel! Louez l'Éternel!
